אמא: בתי בת הארבע קשורה למוצץ שלה. כשניסיתי לשכנע אותה שהמוצץ מיותר/לא בריא, היא נצמדה אליו וגם לוקחת את המוצץ של אחותה בת השנתיים. איך גומלים אותה ממוצץ?
אני: על איזה צורך עונה המוצץ לילדה?
אמא: הוא חפץ מעבר, נותן לה ביטחון ובמיוחד מרגיע אותה.
אני: ומה הצורך שלך שהילדה תיגמל ממוצץ?
האמא: פגיעה במבנה הפה וסיכוי מוגבר לעששת.
על המאזניים נמצאים מצד אחד צורך של ילדה להירגע, להיות עם משהו שהוא חלק והרגל בחייה הקצרים, לעומת צורך של האם לדאוג לבריאות הילדה.
איזה מטרה/ערך חשובים לאמא יותר- הרגעות או בריאות?
כשיש לנו מטרה ברורה עתידית, אנו יכולים לחזור להווה ולבדוק האם מה שאנחנו עושים בפועל מקדם אותנו להשגת המטרה. האמא החליטה שבריאות הילדה חשובה לה יותר.
הילדה כמובן לא שותפה להחלטה והאחריות לביצוע ההחלטה היא באחריות האם. כשילד זקוק לאנטיביוטיקה או לחיסון, האחריות שיקבל אותם מוטלת על ההורים ואין כאן משא ומתן. תפקיד ההורים לדאוג למה שהילד צריך ולאו דווקא רוצה.
כשהאם נחושה בדעתה שערך הבריאות הוא המטבע הקובע, מגיע שלב ה'איך להגיע למטרה'.
מקיימים שיחת עבר, הווה, עתיד:
עבר- עד היום השתמשת במוצץ; הווה- בגלל שאני כל כך אוהבת אותך ודואגת לבריאות שלך, אני סומכת עליך שתצליחי לוותר על מוצץ כל היום; עתיד- מהיום תוכלי לקחת מוצץ רק כשאת במיטה/חוזרת מהגן, למשך 10 דקות.
כעבור שבוע חוזרים על שלבי השיחה- עבר, הווה ובעתיד את מאפשרת לה לבחור באיזו דרך להיפרד מהמוצץ: לזרוק/לתלות על עץ המוצצים/לחבר לבלון הליום /להיגמל ביום ההולדת/אמא תזרוק (בחרי שתי אפשרויות, לא יותר). במקביל, עודדי אותה לאמץ חפץ מעבר אחר: בובה, דובי…
לצד ערך הבריאות, התסכול מלמד אותה לדחות סיפוקים וההבנה שיש עוד דרכים להירגע מלבד מוצץ, תורמת ליצירתיות שלה.
בנחישות, שמחה ועקביות זה עובד.
קוראים המעוניינים לשאול את מרים זיסמן שאלות בנושא הורים וילדים מוזמנים לעשות זאת במייל: [email protected] טל': 050-9907793
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
