החופש כהזדמנות להגשמת חלומות

יושבים עם הילד ומפנטזים את החלומות שלו.
בוחרים חלום אחד ואותו מתארים בפרוטרוט בלשון הווה: אני מקובלת חברתית, יש לי שתי חברות, אנחנו משחקות ביחד, פעם נפגשות בגינה, פעם בבית…נעים לי עם החברות.
לאחר התיאור, שואלים: איזו הרגשה יש לך?
מציירים או גוזרים מעיתון תמונות שמשקפות את החלום, תמונות של עוצמה, כוח והשראה.
נותנים ליצירה שם ותולים אותה. בשלב הבא, חוזרים מתמונת העתיד להווה:
המטרה להיות מקובלת חברתית- מה אני צריכה לעשות היום כדי שאהיה מקובלת? להזמין חברות! מי יזמין את החברות? מה יקרה אם החברה לא תרצה להגיע? מה נעשה כשתגיע?- ליד כל פעולה רושמים את התאריך.
המטרה להיות ספורטאי- מה אנחנו צריכים לעשות היום למען המטרה? אילו פעולות? מי אחראי לפעולות? הרשמה לחוג- אבא, קניית ציוד- אמא, התמדה באימון- אורן.
אני רוצה להרוויח כסף- בירור האפשרויות- מי מברר? עד מתי? מה הילדה מוכנה לעשות כדי שזה יקרה? את מי תרתום?
בכל חלום יש ערכים שהכרחיים להגשמתו. כדי להיות ספורטאי נחוצים ערכים של נחישות, התמדה ואומץ. איך הנחישות נראית בתהליך הפיכת הילד לספורטאי? 'אין לי חשק לקום בבוקר לאימון'- מה נעשה כדי שהנחישות תבוא לידי ביטוי? מה/מי יכול לעזור לו להיות נחוש?
ובנימה אישית- כילדה רציתי להיות שחקנית. הייתי בת תשע. ידעתי איך נראה החלום: אני מופיעה בהצגות לפני קהל. כדי להגשים את החלום, חוזרים להווה, לרשימת פעולות: מי ישתתף? איך נבחר סיפור? מי יגלם את התפקידים? האם נלמד בעל פה, או כל אחד יבטא את הדמות בשפתו? איפה נעשה את החזרות? (דאגנו לאוהל שאבי הקים בחצר), מי יהיה הקהל? וכו'…
כדי שההצגה תתקיים נדרשו ערכים של יצירתיות, אומץ, נחישות, תשוקה, יוזמה, יכולת לרתום.
התפקיד שלנו כהורים הוא לעודד במידה את הילדים. האתגר שלנו הוא לאפשר להם לנהל ולהגשים בעצמם את עצמם. אנחנו נוכחים- ליד, בצד- והם השחקנים, הבמאים ופועלי הבמה של חלומותיהם.
שתהיה לכם חופשה מלאת הזדמנויות, עשייה ובחירה מעצימה.
מניסיון, זה עובד.