ילדה בת 6, מבריקה, כוחנית מאד, רוצה שכל דבר יעשה בדרכה, כשלא מקבלת את מבוקשה- מוכנה לשלם מחיר של עונשים, אלימה כלפי הוריה כשלא נענים לבקשתה, כלפי חברות שלא נענות לה.
אם היו שמים מצלמה בבית, היו רואים שכל הבית מתנהל סביבה, מההשכמה ועד ההרדמות.
ההורים האכפתיים רואים את תפקידם במתן המון מקום לרצונותיה ובקשותיה של הילדה, חיזוק והאדרה שלה. כשהיא לא נענית לבקשתם- נותנים עונשים ומונעים ממנה דברים. ברוב המקרים, זה לא מניב שיתוף פעולה והילדה מוכנה לשלם את המחיר.
כדי להבין איך גדלה ילדה שמתנהגת באלימות, חוסר התחשבות ושיתוף פעולה, כעסנית, צריך לבדוק מה מזין את התנהגותה, מה הרווח לכאורה שיש לה. לאורך כל חייה, ההורים נענו לרצונות ולבקשות שלה, מכוונות טובות. כשיש הגנת יתר מפני תסכולים, הילדה לומדת שהעולם צריך לספק לה הנאות- וכשזה לא קורה, היא תובעת מהוריה להתעסק בה, לפנות אליה, לשכנע, לכעוס, לאיים, לפצות.
הכוונה הובילה למצב הפוך מטובת הילדה. חוויות של הצלחה מתרחשות כשיש תסכול, התגברות.
תינוק לומד להתחשב באימו בזמן יניקה ולא לנשוך אותה, לאחר שחווה תסכול בהרחקתו מהאם; תינוק הולך לאחר שנפל, למידה של משחק מתחילה בחוסר ידע, בתסכול.
ההצלחה היא התגברות על מכשול. הרווח של הילדה הוא תחושת כוח שקרית.
בסופו של יום, הילדה יודעת שהיא לא באמת חזקה ואם היא שולטת בהוריה, מי שומר עליה?
היעדר חוויות התסכול מייצר ילדה כוחנית, או נמנעת ומשפחה עצובה ודואגת.
המטרה הראשונה היא להבין שתפקיד ההורים הוא לאפשר תסכול. הפרדוקס הוא שההורים, מצד אחד, רוצים שבתם תדע להתמודד עם אתגרי החיים (תסכולים) ומצד אחר, רוצים למנוע ממנה תסכולים. דבר והיפוכו. ההבנה שהורה מתסכל הוא הורה טוב, מאפשרת לבת לחזק את 'שריר ההתמודדות'. בזמן שההורים מאפשרים תסכול, חשוב לחזק את עצמם שהם הורים נפלאים, מהממים, שדואגים לבתם.
מתחילים בבחירת דבר קטן שייצור שינוי בבית וחוויית הצלחה להורים. הם המפתח לשינוי, לכבוד שירכשו לעצמם- ובכך גם לבתם.
מניסיון, זה עובד.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
