מיטל הייתה באמצע שנות השלושים שלה כשהכירה את עודד. השנתון המאוחר שלה היווה לחץ בפני עצמו, ולכן כשהיא נכנסה ממנו להריון ועוד עם זוג תאומים, זה היתווה באופן אוטומטי את המשך הדרך. עודד מבוגר ממנה בכמה שנים, וגם הוא, מה שנקרא, התמהמה בחיים במיסוד יחסים זוגיים. הוא היה רווק כמוה וכבר היה מאוד בשל לילדים. בכלל, נראה שנושא הילדים שימש כזרז העיקרי של המקרה שלהם. ככל שהיום הגדול התקרב, למדה להכיר טוב יותר את מי שעתיד להיות בעלה. שילוב האירועים של היכרות הבחור המיועד בגילה המבוגר, הורמונים של היריון, זוג תאומים שבדרך והחתונה המתקרבת, נתנו את סממניהם הרגשיים. בגלל שהיא חוותה על עצמה את העוצמות הגדולות של זה, היא הניחה שקרוב לוודאי שעודד חווה דברים דומים לשלה, ולכן עשתה לו "הנחות" רבות כשהוא התנהג אליה לא יפה. שניהם נתונים ללחצים רבים מדי כדי לשפוט אותו על התנהגותו כרגע. יחד עם זאת, זה הלך והחריף. ככל שהחתונה התקרבה, היא השכילה להכיר את פרצופו האמיתי של עודד והיא לא אהבה את מה שפגשה. יחד עם זאת, זה ממש בלבל אותה. כל חברה שלה שהתחתנה אי פעם חטפה בשלב כלשהוא "רגליים קרות" והן סיפרו על חששות כאלה ואחרות. "אחרי החתונה הכל מסתדר" הרגיעו אותה הסובבים שלה, והיא נטתה פשוט להאמין להם. היה בה תקווה גדולה שכך יהיה.
"היה לה מספיק שכל להבין שהיא הולכת לשלם מחיר נפשי כבד אם היא נשארת עוד יום אחד במחיצתו, והיא לא רצתה בכלל לדמיין איזה נזק זה עלול לעשות לילדיה לחיות באווירה עכורה שכזאת. עודד הגיע ערב אחד הביתה, ולא מצא שם את מיטל והילדים. מיטל ידעה שזה כבר יטריף אותו, אבל בחרה לא לפחד"
בחרה לא לפחד
התאומים שלה עוד לא חגגו שנה אפילו, כשהחליטה לעזוב את הבית ולחזור איתם אל בית הוריה. יותר מדויק יהיה להגיד – לברוח חזרה. המצב עם עודד הפך לבלתי נסבל. היא לא האמינה לאיזה רמות של התנהגות שפלה בן אדם יכול להגיע. בין אם זה בתקשורת העלובה שלו, ההשפלות, חוסר הכבוד, הקמצנות החולנית והביקורת האין סופית. היה לה מספיק שכל להבין שהיא הולכת לשלם מחיר נפשי כבד אם היא נשארת עוד יום אחד במחיצתו, והיא לא רצתה בכלל לדמיין איזה נזק זה עלול לעשות לילדיה לחיות באווירה עכורה שכזאת. עודד הגיע ערב אחד הביתה, ולא מצא שם את מיטל והילדים. מיטל ידעה שזה כבר יטריף את הפריק קונטרול שבו, אבל בחרה לא לפחד.
מבחינתה להתגרש כאן ועכשיו, והיא גם לא חשבה שזאת צריכה להיות בעיה מאד גדולה. היה ביניהם הסכם ממון, והם במילא לא צברו רכוש יחד. רק היה צריך להסדיר את גובה המזונות, ובמילא שניהם עובדים כשכירים כך שהמשכורת ידועה לשניהם. מה שהחוק יקבע היה בסדר מבחינתה, אז נותר רק להעלות את זה יפה על הכתב ולחתום על זה. עודד חשב אחרת. הוא לא אחד שמוכן שיקבעו לו משהו או שינהלו עבורו את החיים. הוא הבטיח לעשות לה את המוות ונראה שהוא אחד שעומד במילתו.
בייביסטר זול
לאחר מספר שבועות מאז אותו יום, עודד הגיש תביעה למשמורת על הילדים. מיטל יודעת כמה עודד לא באמת שותף בעניינים השוטפים של ילדיהם, ולכן זה תפס אותה בהפתעה. עורך הדין שלה הסביר לה שגברים רבים נוהגים לדרוש זאת כטקטיקה משפטית על מנת "להתפשר" על משמורת משותפת, ואז להפחית את גובה תשלום המזונות. היא שכרה אותי לבדוק איך הוא מסתדר כשהוא לוקח אתו את שני הקטנטנים.
בשני אחה"צ חיכיתי ליד הכתובת של מיטל. עודד הגיע בדיוק בשעה שאמרה, ומיטל ירדה לקראתו עם שני סלקלים בידיה. עודד קשר את הילדים ברכב, נסע לדרכו ואני בעקבותיו. אם חשבתי שהוא ייקח אותם לדירה שלו, הוא הפתיע ולקח אותי לכתובת בעיר אחרת. בדקתי ברשימות שלי וזה היה הבית של ההורים שלו. טבעי שייקח את הנכדים לראות את ההורים שלו. חמש דקות מאוחר יותר הוא יצא משם לבדו ונסע. החלטתי לעזוב את הילדים ולהמשיך איתו. עודד נסע לכמה חנויות וסידורים עד שנעצר בדירה שלו. כעבור ארבע שעות יצא משם, אסף את הילדים מההורים שלו והחזיר אותם למיטל. חיכיתי לו שוב ביום רביעי. הוא חזר על כמעט אותם פעולות אלא שהפעם הוא ניצל את הזמן הפנוי שלו לעשות ספורט בחדר כושר למשך שעתיים. על אף שהתסריט כבר היה מוכן מראש, המלצתי למיטל שתתמיד עם הבדיקה הזאת, כדי לאסוף עוד ועוד ראיות על ההתנהלות הזאת שלו.
ההבדל המשפטי
זה קשה להאמין שיש מישהו שידרוש משמורת על הילדים שלו, כאשר בפועל לא הוא זה ששומר עליהם גם בהסדרי הראיה המועטים שיש לו. אנשים נורמליים לא מצליחים לקלוט או להבין את זה וזה מה שבדר"כ גורם להם לא לחשוב שזה קיים או לבדוק את זה. למזלה של מיטל, היא רצתה לוודא שהוא מצליח להסתדר איתם וגילינו שהוא בכלל לא מנסה אלא פשוט משאיר אותם לגדול אצל ההורים שלו. לה אישית זה היה מעולה. קודם כל, בשביל הילדים שלה. היא מאמינה ששם הם יזכו ליחס הולם יותר מאשר שהם יבלו במחיצת אביהם האגרסיבי, ושנית, משפטית. קשה להסביר כמה מגוחך זה היה כשעודד עלה לדוכן העדים להסביר מדוע הוא צריך להיות המשמורן של הילדים שלו ולא מיטל. הראיות שעוה"ד שלה הטיח מולו עשו את ההבדל המשפטי והכריעו את המערכה. עודד לא הצליח לקבל משמורת משותפת, ומיד לאחר מכן נפסקו למיטל מזונות הולמים עבור הילדים שלהם.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
