"לא. ממש לא" מצאתי את עצמי מרים את הקול על נעמה, ואני לא אחד כזה "אין מצב שזה קורה. את רק תהרסי. לעצמך". נעמה ניסתה להסביר לי אחרת. איך אני אמור להתמודד מול מישהי אימפולסיבית וחסרת נסיון?! איך היא לא קולטת שעד כמה שזה קשה לה כרגע, כל המטרה שלי היא נטו לעזור לה ?! "אם את מגיעה לכאן, אני הולך" סיכמתי את השיחה אחרי שראיתי שאין עם מי לדבר. פגשתי אותה לראשונה יומיים קודם לכן. כבר אז היא הייתה נסערת ביותר. ממש לאחרונה היא ראתה כמה סימנים מחשידים, שהביאו אותה למסקנה שבעלה בוגד בה במאת האחוזים. על מנת שלא אובן שלא כהלכה, ברור לגמרי מדוע היא נסערת. יש לה סיבה טובה להיות כזו וביחוד עם מה שהיא מצאה. יחד עם זאת, כבר הסברתי בעבר לא פעם, שעל אף התגלית המטלטלת, יש צעדים מדויקים שחייבים לעשות כדי לא להיתקע במצב הזה. המצב שבו אתה יודע, אבל אין לך באמת מה לעשות עם זה. נעמה לא הייתה מסוגלת להניח לרגע אחד את רגשותיה בצד כדי להתעסק בחלק הפרקטי. האירועים האחרונים היו טריים מדי. זה גם מה שהביא אותה להתעמת בלי סוף עם אריק, בעלה. נעמה הטיחה בו את הדברים שמצאה, והוא מצא פרצות כדי לסלף את האמת, ולהשאיר ספקות מסוימים. נעמה לא "אכלה" את הגרסאות השקריות שלו. זה רק עצבן אותה עוד יותר שמשקרים לה.
הטיימינג הנכון
המלצתי לה שתחכה עם החקירה. "זה טרי מדי" ניסיתי להסביר לה "אין יום שאת לא מדברת איתו על זה. הוא צריך להיות ממש טמבל אם הוא ילך בכל זאת למאהבת כלשהי". נעמה לא ראתה בעיניים, וסיכמה את זה שהוא באמת טמבל. בתכלס, מה שקרה באמת, שהיא כל כך סבלה מהמצב, שהיא לא הייתה מסוגלת לחכות ולו רגע אחד בלבד. עדיף לה לעשות ולפספס, מאשר לחכות ושזה יקרה. באותו ערב כבר הייתי ממוקם לתצפית מול הבית שלה. אריק חוזר אחרי הצהריים מהעבודה, ויש לו נטייה להתגנב החוצה אחרי שהוא משכיב את הילדים. לפעמים זה לבקר את הוריו, לפעמים חדר כושר, חברים וכדומה. באותו ערב הוא לא יצא לשום מקום.
למחרת עקבתי אחריו פעם נוספת, וכשהוא יצא, הוא הלך להתאמן במכון וחזר הביתה. "אמרתי לך שזה לא טיימינג נכון. צריך לתת לדברים מעט לשקוע ואז לבדוק" עדכנתי את נעמה אבל היא חשבה אחרת. למחרת נקראתי שוב לעשות את תפקידי. אריק יצא מהבית בטענה שהוא "קופץ" לחבר. הוא נסע לעיר הצמודה ונכנס לכתובת מסויימת. נעמה אישרה שאכן בכתובת זו מתגורר אחד מחבריו. אחרי רבע שעה ראיתי את אריק יוצא לבדו מהבניין. במקום לגשת אל הרכב שלו, הוא צעד לחניה האחורית ונכנס לרכב אחר, ונהג איתו החוצה. עקבתי אחריו עד שנעצר ליד כתובת אחרת. הוא כנראה חשש שהתקינו לו מכשיר איכון על הרכב שלו. כשהוא יצא מהרכב, החשדנות שלו הייתה מורגשת ביותר. הוא לא הפסיק להסתכל לצדדים ולאחור. בשלב כלשהוא הוא חזר על עקבותיו ורק אח"כ המשיך לכוון אחד הבניינים. הרגשתי שזה לא יהיה מקצועי מצידי "להתאבד" על המשימה, ולהיכנס יחד אתו לבניין. אומנות אמיתית של מעקב זה לדעת מתי להתעקש ומתי להרפות. אריק נכנס לבדו לבניין הגבוה, ולא היה לי כל מושג באיזה קומה ודירה הוא.
אובססיבית
בזמן המעקב עצמו, קיבלתי כמה הודעות טקסט מנעמה. "יש שינוי?" לא הפסיקה להתעניין. עדכנתי אותה במה שקרה ובדיעבד, זאת הייתה טעות לעשות זאת. "אני באה לשם" קבעה ושם החל הוויכוח שלנו. "אין לך כלום ביד כרגע. למה תבואי?" ניסיתי להכניס הגיון אבל היא לא ראתה בעיניים.
אחרי חצי שעה היא הופיעה בכתובת. נעמה הגדילה לעשות והביאה איתה את אחיותיה שלה וגם את אחיו והוריו של אריק. היא ניסתה להתקשר אליו אבל הוא לא ענה. "אני פה למטה. תרד" כתבה לו הודעה. היא ראתה את הסימון שהוא קורא אבל לא הגיב. כל מה שנותר להם לעשות זה לחכות ליד הרכב שלו. אחרי כשעה אריק הגיע מכיוון אחר לגמרי. הוא מצא דרך לחמוק מהבניין ולבוא מסביב. הוא עמד מול נעמה והמשפחות ועשה פני תם. "תסביר מה עשית כאן? למה החלפת רכב?" נעמה התחרפנה עליו. מבלי להתבלבל אריק ענה שהוא רצה להמחיש לנעמה ועכשיו גם לכל מי שהיא הביאה את הג'ננה שהיא עושה לו בבית. "אתם מבינים עם מה אני מתמודד?" ענה "החלפתי רכב כדי להוכיח שהיא עוקבת אחרי לשווא. היא אובססיבית עליי". כשאין לנעמה משהו ממשי ביד, לא היה לה הרבה מה להגיד. זה פתאום החליש את עמדתה מול המשפחה שלו ושלה. קשה היה להם פתאום לקבל את גרסתה. הוא הצליח לערער אותם והפעם נגדה.
אלמנט ההפתעה
"מה עושים עכשיו?" שאלה אותי למחרת. "אין הרבה מה לעשות. עכשיו הוא יודע למה את מסוגלת והוא ימנע לתקופה מסוימת ובטוח יזהר מאד" עניתי. היא הבינה על בשרה שהיא איבדה את אלמנט ההפתעה. לצערה, היא יודעת שהיא צודקת בחשדותיה אבל אין לה כל דרך להמחיש את זה מולו או מול המשפחות שלהם, קל וחומר, אם היא רצתה לגשת לערכאות. זה המחיר שהיא צריכה לשלם על חוסר איפוק וסבלנות. היא פשוט נתקעה עם המצב המטורף הזה בבית. יש משהו שאני נוהג לומר ללקוחות, ונעמה היא דוגמא למישהי שזה ייצרב כעת בכל רגש חשוף בגופה. כשמישהו חושד הוא תמיד סובל ומאד, אלא שזה רק בידיים שלו אם הסבל הזה ימשך מספר ימים בודדים או חודשים ושנים רבות. ההתנהגות שלו היא זאת שתכריע את הכף. שיקול הדעת של אנשים חושדים לרוב להיות מוטעה, וכל צעד, עד כמה שיראה הגיוני ואנושי, יכול להיגמר בגול עצמי.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
