"אני יודע שהבקשה שלי חריגה אבל אני פשוט דואג" אביתר ניסה להסביר לי את מניעיו להזמנת חקירה. מסתבר שכשאביהם נפטר לפני שנים, זה ביקש ממנו על ערש דווי לדאוג למשפחה במקומו. הבקשה נראתה הולמת ואחראית באותו שלב, אבל בפועל הוא לא ממש הצליח להיכנס לנעלי אביו. מצבה של אמא התדרדר עם השנים ככל הנראה מבדידות וחוסר תעסוקה, והיחסים עם אחיו מעולם לא היו פשוטים. אחרי מות אביהם, הם פשוט התרחקו עוד יותר. זה לא שאביתר לא ניסה, אבל יאיר לא באמת תקשר איתו חוץ מאשר דברים קונקרטיים. זה לא היחסים שהוא חשב שאמורים להיות אבל אביתר לא יכול לבנות את הקשר ביניהם לבדו.
בלי חובות
"אז למה אתה דואג?" ניסיתי לחלוב מאביתר לספר יותר מידע. לא הייתה לו תשובה לזה. הוא הודה בפניי שמקור המידע שלו זה הרשתות החברתיות. שם הוא רואה מדי פעם פרסומים על אורח חייו של אחיו ומשפחתו. מסעדות משובחות, הצגות, טיולים ועוד. עד כה נשמע היה לי נורמלי לחלוטין, עד שאביתר הוסיף את הנתון הבא. "הקטע הוא שיאיר לא עובד. לפחות לא שאני יודע, והמשכורת הקטנה של אשתו לא יכולה לכסות רמת חיים כזאת". עכשיו התחלתי להבין את הכיוון. אביתר מודאג מזה שיאיר מסבך את עצמו במשהו.
החקירה שלי החלה מבדיקות כלליות. דבר ראשון, להבין אם יאיר עובד או לא. שנית, האם מצטברים לו חובות, תיקי הוצאה לפועל או תביעות כספיות למיניהם. ודבר אחרון, להתרשם בעצמי מאורח החיים שלו. החדשות הטובות שהיו לי לבשר לאביתר שאחיו לא צובר חובות כלשהם. לא נראה שמישהו "רודף" אחריו עם כסף. "ההיפך, הוא החליף את הרכב שלו בשבוע שעבר לדגם חדיש יותר" הערתי. בשלב זה עוד לא הייתה תשובה על פעילות עסקית שלו. אחרי שכל הבדיקות לא סיפקו לי את יתר הממצאים, החלטתי לבצע מעקב אחריו.
ישבתי מול הבית שלו בשעת בוקר ממש מוקדמת. רוב האנשים יוצאים לעבודה בין שבע לשמונה וחצי בבוקר אבל ליתר בטחון הקדמתי משמעותית. לקראת השעה שמונה ראיתי את אשתו של יאיר יוצאת ברגל מהבית לכוון האוטובוס שלוקח אותה לעבודה. היא לא עניינה אותי אז לא נסעתי אחריה. הוא המוקד שלי. בשעה עשר ראיתי אותו לראשונה. יאיר נכנס לרכב שלו והחל לנסוע. אחרי שעתיים של נסיעות נראה שענייניו הם סידורים שונים. לא משהו שאפשר לקשור לפעילות עסקית כזאת או אחרת. לאחר מכן הוא נפגש עם גבר בן גילו, והם ישבו לאכול יחד במסעדת דגים על חוף הים. למשך זמן מסוים ישבתי סמוך אליהם. מהר מאד התרשמתי מהשיחה שלהם. מדובר פגישה חברית גרידא. לא מעבר. אחרי שהם נפרדו, יאיר נכנס לשתי חנויות ויצא משם עם שקיות קטנות. בסוף, לפני שחזר הביתה, הוא עצר לבקר את אמא שלו שגרה קרוב אליו.
מעקב בבית האם
נתתי צ'אנס להמשך מעקב למשך שלושה ימים נוספים. יאיר אמנם עשה דברים שונים בכל יום, אבל המהות הייתה דומה. כל מיני סידורים, חברים, קפה או אוכל טוב וקניות. שום רמז לפעילות עסקית כלשהיא. כשישבתי לפגישה נוספת עם אביתר, חשפתי בפניו את הממצאים שגיליתי עד כה. עד כמה שזה הרגיע אותו היה דבר אחר שמשך כרגע את תשומת הלב שלו. "לא ידעתי שהוא מבקר את אמא כ"כ הרבה" ציין. אם חשבתי לרגע שהוא מציין את זה לטובה, אז התבדיתי במהרה. זה הטריד אותו. לאמא שלהם יש מטפלת שדואגת לכל צרכיה, ויאיר מעולם לא היה הטיפוס של הילד הטוב והמתחשב שמכבד את הוריו. "מה קרה שפתאום הוא משקיען כזה?" ספק שאל ספק הרהר. "אני נמצא אצלה בערך פעם בשבוע, ואמא לא אומרת לי על זה מילה" המשיך.
יכול להיות שהכל בסדר ותמים, אבל כל עוד קיימת מצידה תחושה של חוסר שיתוף והיעדר מידע, זה אף פעם לא יותיר לאביתר הרגשה נוחה או נעימה. לכן כיוונתי אותו לשלב הבא. סידרתי לו מצלמה קטנה שחבויה בתוך מכשיר חשמלי. כל מה שאביתר צריך זה לחבר אותו לשקע חשמל בסלון הבית שלה וזה עובד. אביתר דיווח לי כבר למחרת שזה בוצע. עכשיו נותר רק לחכות.
מניפולציה רגשית
שבוע מאוחר יותר אביתר שלף את כרטיס הזכרון החבוי במכשיר, והעביר לי אותו. אחרי שעברתי על הצילומים חזרתי אליו עם מסקנות. "נראה שיאיר מנצל לרעה את החולשות של אמא שלכם" הסברתי. במילים אחרות, הוא מפעיל עליה מניפולציה רגשית ע"י זה שהוא מספר לה כמה הוא מסכן ולא מצליח למצוא עבודה ולא יכול לפרנס בכבוד את המשפחה שלו. אין אמא בעולם שלא תנסה למצוא דרכים לעזור לילדים שלה. בפועל, כל כמה ימים היא מוציאה כסף מזומן ומוסרת לו אותו. "אני חייב מזומן כי אחרת המינוס ישתה לי את זה" שמעתי אותו אומר לה באחד הביקורים שלו. קשה להסביר כמה פתרון התעלומה כאב לאביתר. הוא התחיל את החקירה ממקום של דאגה לאחיו ולמשפחה, ובסוף הוא מגלה שאחיו משפיע לרעה על אמם, ועל הדרך מרוקן את הכיסים שלה, שיום אחד אמורים להגיע גם אליו, אם יישאר משהו בכלל. וכל זאת לטובת חיי נהנתנות כ"פרזיט". ממש כואב. אביתר המשיך ממני לעורך דין על מנת לשקול את הצעדים האופרטיביים שניתן לעשות. הכיוון הכללי הוא להתמנות אפוטרופוס על רכושה של האם, ואז גם לה לא תהיה גישה לכספים שלה בלי השגחה נאותה. אחרי מספר ימים אביתר ניגש לדבר עם אמא שלו על זה. "מה יכולתי לעשות?!" ניסתה להסביר לו כשדמעות חונקות אותה "הוא לא ילד מוצלח כמוך. אין לו. הוא בצרות. הכבוד שלו לא נותן לו לפנות אליך אז הוא בא אלי". נורא קל לתעתע במישהו כשרואים רק חלק מהתמונה.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
