אם יש דבר שהתקשיתי לעמוד בו הוא המריבות בין בנותיי. כל כך רציתי שהן יהיו חברות והמריבות שלהן, שהיו מלוות באלימות לעיתים, היו מוציאות אותי מדעתי ומשאירות אותי עם טעם של אכזבה וחוסר אונים. ידעתי אז, כמו היום, שהמריבות בחלקן הגדול קשורות לתשומת הלב שהן רוצות ממני. ידעתי שחשוב לא להתערב. התקשיתי להתנתק, מפני שבפועל הייתי מעורבת מעצם נוכחותי בקרבתן. תחושת האכזבה לא התפוגגה והדרך שלי להתמודד הייתה לתלות כביסה במקום מרוחק ב- 30 מטר מזירת האירוע- לפחות שמעתי פחות ותליתי המון כביסה.
כשפנתה אלי משפחה שילדיה רבו, חשבתי שהגישה הבאה תהיה נכונה יותר עבורם: גם מעורבות וגם העצמה ליכולתם של הילדים להסתדר.
איך להגיב בצורה מועילה כשהילדים רבים? אם יש אפשרות לא להגיב והילדים רבים ומסתדרים בכוחות עצמם, מוזמנים להישאר מחוץ לתמונה.
כשהילדים פונים אליכם ומבקשים את עזרתכם, אתם מוזמנים לקבל עוד דרך מקדמת להתמודדות:
- להכיר בכך שהם כועסים זה כלפי זה– אמא: 'אני רואה שאתם כועסים נורא זה על זה'.
- להאזין בכבוד ראוי לסיפור של כל ילד- עומרי: 'כן, הוא חטף לי את המטוס ששיחקתי איתו. רציתי לבנות שדה תעופה'; ליאור: 'גם אני רציתי אותו'.
- לשקף מה שאת שומעת- אמא: 'אז זה היה רעיון שלך, עומרי, לבנות שדה תעופה'; עמרי: 'נכון'; אמא: ליאור, כשראית את עומרי משחק, גם אתה רצית לשחק'; ליאור: 'כן';
- לגלות הערכה למורכבות הבעיה- אמא: 'באמת זאת נראית לי בעיה קשה. שניכם רוצים לשחק באותו זמן באותו צעצוע'.
- להביע אמונה ביכולת שלהם להגיע לפתרון מקובל על שניהם- אמא: 'אני בטוחה שתשבו יחד ותמצאו פתרון שיהיה הוגן לכל אחד מכם'.
- לעזוב את החדר- אמא: בזמן שתשבו על זה, אני בחדר השני, קוראת ספר'.
- אם את משוכנעת שאין להם מיומנות לפתרון בעיות, אפשר לזרוק בטרם היציאה: 'אפשר לחשוב על תורות'.. אם לא הגיעו לפתרון מוסכם- אמא: 'הבעיה שלכם כל כך מורכבת, שאתם צריכים כנראה עוד זמן'…
מניסיון, זה עובד.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
