אגם מלאכותי

עודד הוא עו"ד במקצועו ומשרדו ממוקם בבניין מגורים. בשבועות האחרונים צצה תופעה לא נעימה: מישהו מטיל את מימיו ליד המדרגות המובילות לחניון. זה חוזר על עצמו כל מספר ימים ובשעות לא קבועות. משרדו של עודד בקומת הקרקע, ולכן הוא הסובל העיקרי. כשהכל התחיל הוא פנה לשכנים לברר אם מישהו יודע משהו. מבלי שאיש מהם יגיד זאת בריש גליי, החשד הבסיסי שלהם נפל על כלביהם של שכנים אחרים. כשהתופעה המשיכה פנה לוועד הבית אולם נתקל בהתנגדות להשקיע בכך משאבים כספיים, שבכל מקרה אין אותם. עבר זמן והבניין למד לחיות עם זה. הועד פשוט הגביר את תכיפות ביקורי המנקה והדיירים, שלמדו את מיקומו המדויק של "האגם המלאכותי", השגיחו לעבור מסביב.

לא כלב

מעניין כמה זמן היה עוד עובר, אלמלא נפגשתי יום אחד עם עודד בקשר לאחד מלקוחותיו. תוך כדי שיחה עם עודד הוא סיפר לי על הבעיה. יצאתי אתו לחדר המדרגות לכוון החניה. ריח מחניק של שתן נידף באוויר. על הרצפה ניתן להבחין בכתמי שתן, ששכבו זמן רב מדי ונספגו ברצפות. על הקיר הסמוך אפשר היה להבחין בכתמים נוספים, אשר השתלשלו מהקומה העליונה. עקבתי אחר הכתמים אשר נפסקו באמצע הקיר. רק מהסתכלות, הגעתי לשלוש מסקנות ברורות: הראשונה, זו לא "עבודה" של כלב, כיוון שזה לא יהיה מסוגל להשתין כל כך גבוה על הקיר, והשנייה, זה חייב היה להיות מישהו מהבניין. חדר המדרגות מוגן עם אינטרקום ולא סביר היה שמישהו יתאמץ כל כך להיכנס כל פעם מחדש אל המבנה, רק על מנת להיפטר מנוזלי הגוף שלו. השלישית, המקרה לא נשא אופי של נקמה כיוון שהנפגעים הינם כל השכנים כולם ולא מישהו מוגדר.

במקרים כאלה ניתן לעשות שני דברים: תצפית על חדר המדרגות או מצלמה סמויה. לכל אחד יש היתרונות והחסרונות שלו. כשעודד הבין במה דברים אמורים, החליט לקחת את זה על עצמו. לאחר שיתפוס את העבריין, הוא "יפיל" את ההוצאה על ועד הבית או על העבריין עצמו כתמורה לכך שלא יתלונן עליו במשטרה. עודד החליט על התקנת מצלמה סמויה ללא ידיעת איש.

תאונה לא צפויה

כעבור יומיים, איל הטכנאי ואני ביצענו את ההתקנה. לא היה פשוט כיוון שמבנה המדרגות מפותל, שמייצר זווית צרה של צילום, והשנייה, בעיית תאורה. האור בחדר המדרגות נדלק ונפסק לסירוגין, מה שמנע ממני שימוש בציוד לראיית לילה. מצד שני, לא יכולתי לדעת מראש האם אותו אחד עושה זאת באור או בחושך וסביר היה שבחושך. לכן בנוסף התקנתי תאורת חירום שתדלק באופן קבוע מאותו יום. שכנים שעברו תהו למעשינו. הסברנו את פעילותנו בהתקנת אזעקה למשרד עורכי הדין.

שבוע עבר מיום ההתקנה, ובתקופה זו המשתין האלמוני לא הופיע באף אחד מן הימים לבצע את זממו. עודד הרחיב את משך השכרת הציוד לשבועיים נוספים אך גם זה לא הועיל. במשך שלושת השבועות הללו, המקום היה נקי מפעילות. כפי שסיכמנו מבעוד מועד, שלחתי את איל לפרק את הציוד. זה נדיר שצילום סמוי לא פותר את התעלומה. עודד אכל את עצמו על כך שאולי שיתף בתוכניותיו אנשים מהבניין, אפילו שביקשתי ממנו שלא יעשה זאת. פתאום הבין שהוא לא יכול לסמוך על איש, אלא רק על עצמו. איל הגיע לבניין והחל לפרק את הציוד, ולפתע נפל מהסולם ונקע את רגלו. עזרתי לו להגיע לבית חולים.

משלוש יוצא אחד  

יומיים לאחר מכן אני מקבל טלפון מעודד. "איזה פספוס" אמר "זה קרה שוב". זה היה הזמן לבשר לו שבעצם לא הספקנו עדיין לפרק את הציוד. מיהרתי אל משרדנו ושלפתי את הקלטת. על צג המרקע הבחנו בדמות גברית שמגיחה מכוון המעליות, מסתכל לצדדים, שולף את איברו "ומרביץ". "נו, מי זה?" פניתי לעודד אך פניו הביעו תמיהה. זה לא היה אחד מהשכנים ולא אחד מבעלי החנויות שבסביבה. עברנו על הצילום עוד מספר פעמים, בכדי לקלוט פרטים נוספים. לפתע הבחנתי בדבר ולקחתי את הקלטת למעבדה של איל. בתקריב אפשר היה להבחין בצג המעלית, שהיא נעצרה בקומה מספר ארבע. באותה קומה היו שלוש דירות: בראשונה גרה משפחה מבוגרת, שהם גם מועד הבית. בשנייה, גרו שני סטודנטים ובשלישית, גרה גרושה עם ילד בן 8. הימרתי על הדירה השלישית. זה התאים לגיל ולנסיבות.

עודד ואני פנינו אל דירתה והדיירת שיתפה פעולה מיד "זה הגרוש שלי" ענתה המומה כשהסתכלה בצילומים. הסתבר שנסיבות הגירושין שלהם נבעו מבעיית השתיה של בעלה. פעמיים בשבוע הוא בא לראות את בנו אולם היא מסרבת לפתוח לו את הדלת כשהוא צץ שיכור. ואילו בעלה השיכור, לאחר שעושה סצנה מול פתח דלתה, חוזר על עקבותיו והולך משם, לא לפני שהוא ניגש אל חדר המדרגות ו…מתרוקן. לעניין שלושת השבועות האחרונים, הסתבר שבזמן זה, הוא פשוט היה במכון גמילה. שוב…

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5106111. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.