אני לא אומר. באמת יש אנשים רעים וצרי עין. כאלה שידאגו להגיד כל דבר שלילי, ולו רק שזה ישרת את האינטרסים האישיים שלהם. מכאלה, נכון להיזהר ולהתרחק כמו מאש. מצד שני, יש כאלו שינצלו את התופעה, וישתמשו בזה כמנגנון הגנה כאילו הם קורבנות של כאלו. "אז איך אתה יודע להבדיל?" שאלה אותי חגית לאחר שסיפרה לי את סיפורה האישי. "זה קל. אני פשוט מאמין לך" אמרתי בחצי קריצה אבל זאת לא הייתה הסיבה האמיתית. יש עוד כמה מרכיבים שצריכים להכיר כדי לזהות היטב כל סיטואציה.
"בהתחלה חשבתי שהוא מתלוצץ איתי" הסבירה לי חגית, "כי הוא טיפוס כזה. מנסה להיות שרמנטי כזה". היא עובדת בחברה עשר שנים, ואלון הוא אחד מעובדי החברה החדשים יותר. משהו כמו שנה וחצי בערך. אין לו מעמד כלשהו מעליה, אולם ממשהו שנראה היה כסוג של פלירטוט, זה הפך להיות סביבת עבודה עוינת. לפחות עבורה. יותר מפעם אחת העירה לו אבל בדרכו שלו הוא זלזל בדבריה. "נראה לך שאני בעניין?! צוחקים איתך" הגיב לה אבל היא לא צחקה. בשלב מסוים היא ניסתה לפנות לממונים עליה, והם הבטיחו לטפל בזה אבל בפועל לא השתנה דבר. "את חייבת להבין" נאלצה לקבל את התגובה הרשמית "זו מילה שלך נגד שלו". אלון באמת לא פנה אליה יותר, אבל הבעיה כרגע נהפכה לגדולה יותר. היא החלה לקבל מבטים לא מחמיאים מאלו שניהלו את החברה. כאילו שהיא מין trouble maker שיצרה מצב מביך. זה השלב שהיא החליטה שהיא לא נותנת למצב הלא פתור הזה להישאר כמו שהוא. היא חייבת לחשוף את פניו האמיתיים.
אמרה הרבה
לאלון לא היה עבר פלילי. בחקירת הרקע שערכתי מצאתי שהוא מחליף מקום עבודה כל שנתיים שלוש, שזה סביר, על פניו. הוא גרוש פעמיים. לפי הפוסטים שהוא מעלה ברשת החברתית, נראה שהוא אב למופת לילדים שצבר משתי נשותיו. בנוסף, עלו מספר מועט של תביעות משפטיות מה שגם עשוי להיות סביר, אלא מה שמשך את תשומת ליבי זה שתיק אחד לא היה מוכרז כגלוי לציבור. הוא נידון בדלתיים סגורות ולא מדובר היה בתיק משפחה.
לקח לי מעט זמן לאתר את הטלפון של הבחורה שעמדה מצידה השני של התביעה המשפטית. אם אני רגיל שאלו משתפים איתי פעולה בקלות, היא הייתה אחת שמאוד נרתעה. "אני לא יכולה לעזור לך", ענתה לאחר שהצגתי בפניה את הסיפור שלי "אני מנועה מלדבר. אני רק יכולה להגיד לך שמדובר במקרה של לשון הרע". לא הצלחתי להבין מדוע מקרה של לשון הרע מתנהל בכלל בדלתיים סגורות. מכיוון שאותה אחת היא הנתבעת, זה אומר שהיא זאת שאמרה משהו נגדו, והיא נתבעה על זה. לא היה לי ספק שיתכן מאד שזה היה מצב דומה לשלי. רק שלא יכולתי להוכיח זאת. מה שכן, החלטתי להתחקות מעט אחרי ההיסטוריה שלה. התמקדתי במקום העבודה שלה בתקופת התביעה. לא הופתעתי כאשר גיליתי שהשניים עבדו באותה חברה. היא אמנם לא אמרה לי דבר אבל בדרכה שלה אמרה הרבה.
זה השלב שהחלטתי לפנות בכל דרך אפשרית למקומות עבודה קודמים של אלון. לצערי, מדובר בחברות גדולות ולא היה פשוט לאתר את האדם הנכון לדבר אתו. גם כשהגעתי למישהו כזה, קיבלתי מין תשובה דיפלומטית כללית שלא ניתן להסיק ממנה דבר. גם אם זה לא נשמע טוב, מה שבטוח, שאי אפשר להשתמש בזה נגדו.
תגובה לפוסט
עלה לי רעיון. האחיינית שלי לימדה אותי את זה ממש במקרה. יש חברות שמחזיקות קבוצות סגורות בפייסבוק. שהדרך להיכנס לשם לשם היא בהרשמה מפוקחת. חיפושים סטנדרטיים שאני עורך ברשת, לא מעלים תוצאות בתוך הקבוצות הסגורות אלא אם אהיה חבר באותה קבוצה, שאז אוכל לערוך בדיקות נוספות. זה בדיוק היה היעד שלי – להירשם במסווה בכל קבוצה, ואז לערוך חיפוש מחדש. באחת הקבוצות זה עבד מעולה. כתיבת שמו של הבחור העלתה תגובה לפוסט, שממליץ לאותה כותבת פוסט מקורי למחוק את מה שהיא כתבה מחשש לתביעת לשון הרע. אותה אחת אכן עשתה זאת, אבל משהו שם חשף אותה. היא תויגה בתגובה. כך הצלחתי להגיע אל הדף שלה, ועד לפרטיה האישיים.
את כל מה שניסו למנוע מאותה אחת להגיד בתוך אותה קבוצה סגורה, אני הסכמתי לגמוע בשקיקה כשפניתי אליה. אכן מדובר היה בעוד מקרה של הטרדה מינית. אספתי את כל המידע מהחקירה וריכזתי את זה לנתונים שחגית יכולה לפנות איתם לממונים שלה, וכדי להמחיש להם שזה לא בדיוק מקרה של מילה מול מילה. זה כבר שתי מילים לפחות ואף יותר. היתרון שלנו היה שהיא עובדת מן המנין מזה עשר שנים ללא רבב, והבחור החדש, חדש. סיפקתי להם מספיק מידע, כדי שהם בקלות יעקבו אחרי קצוות חוטים שהשארתי להם, וישלימו את התמונה המתבקשת. אחרי מספר ימים ערכו לאלון שימוע באותו מקום עבודה, ומשם הוא פוטר.
קשה היה לחגית להיות אחת כזאת שקובעת את גורלו התעסוקתי של מישהו, אבל היא זכרה היטב את חוסר הכבוד שלו לבקשותיה. מה שהניע אותה, זה שאם היא לא תעשה לזה סוף, זה לא רק יפגע בה, אלא עשוי גם לפגוע בנשים אחרות בעתיד. העבר שלו, הראה שהיא בהחלט צודקת. "עדיין לא ענית לי" שאלה שוב חגית בעקשנות "איך ידעת להאמין לי ולו לא?". "האמת, זה היה די פשוט" הצגתי לה את עמדתי "אנשים רעים וצרי עין תוקפים מטרות מוצלחות ומכובדות. הם אף פעם לא תוקפים לוזרים. רק מתוך הסיפור האישי שלך, ומה שידעת עליו, לא היה לי שום סיבה לחשוב שהוא איזה סיפור הצלחה משגשג". משם, איזה עוד אופציה באמת נשארה?! הוא חייב להיות המטריד.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
