דף הבית / כללי / פרשת תולדות, תחילתה של שנאת ישראל

פרשת תולדות, תחילתה של שנאת ישראל

הסיפור העיקרי בפרשתנו הוא סיפור מכירת הבכורה על ידי עשיו ליעקב, בהמשך סיפור ברכת יצחק ליעקב ותחילת מסע השנאה בין עשיו ליעקב לדורות. בתוך הסיפור המכונן הזה מכניסה התורה את סיפור מסעו של יצחק בארץ גרר, את סיפור הבארות ולבסוף את הברית בין יצחק לאבימלך.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


מדוע התורה מפרטת סיפור זה ודווקא כאן? ומדוע הפירוט הגדול של כל נושא הבארות אשר חפר יצחק? ומהו המסר שעלינו ללמוד מסיפור זה?

ננסה להבין זאת על דרך הפשט תוך ידיעתנו את ההיסטוריה של עמנו.

בעקבות הרעב יצחק נודד לאזור גרר מקום בו לא היה רעב כבשאר חלקי ארץ ישראל.

ליצחק יש את הנסיון של אביו אברהם והוא מכיר את מעברי הגבול. למפקדי המעברים בגבול באותם ימים הייתה שיטה. הם היו מאתרים אישה יפה במעבר, הורגים את בעלה באיזו אמתלה ומביאים את האישה אל המלך. יצחק כמו אברהם היה צריך לעבור מכשול זה ומכאן התרגיל של ״אמרי אחותי את״. אחרי שתגיע רבקה אל המלך ו״אחיה״ יוכר על ידו, היא תבהיר לו את הטעות ותשוחרר כשבעלה נשאר בחיים. הוא הרי כבר ידוע למלך ואי אפשר יהיה להורגו ללא משפט.

כך מתחילים חייו של יצחק בגרר על מי מנוחות, כשהמלך מכירו ואפילו הכריז על הגנתו. הבעיה מתחילה כיצחק ומשפחתו מתחילים לעשות חיל ולהתעשר.

יצחק בא לרשויות החוק ומבקש לחדש את הזכויות בבארות שחפר אברהם אביו מחוץ לעיר גרר עצמה. פה אבימלך כבר משנה עורו ונותן גיבוי לפקידים. יצחק שוב פונה לרשויות על באר אחרת ושוב מתחילה אותה בירוקרטיה של עוינות. אבימלך רואה שמולו עומדת משפחה עשירה שמצליחה היכן שעמו נכשל. לזאת אסור להסכים והפתרון הנבחר הוא גירושו של יצחק ומשפחתו מגרר.

יצחק נודד עם משפחתו ל״נחל גרר״. אך גם שם כאשר חופר יצחק בארות שוב לוקחים אותן ממנו הרועים המקומיים בתירוצים ובכח. נקודת המפנה בסיפור היא כאשר יצחק מפסיק לחדש בארות של אביו וחופר באר חדשה, שלא הייתה קודם, ובמקום חדש בתוך נחל גרר. שם מוצא הוא לא מי תהום אלא מים חיים, מי מעיין. הרועים המקומיים טוענים שהמים שלהם כי הנחל שלהם, יצחק טוען כי הוא חפר את הבאר ומכאן שהמים שלו. כמובן שזה לא עוזר ליצחק והמקומיים עושקים את הבאר מיצחק ומכאן שמה ״עשק״.

רק אחרי חפירת שתי בארות חדשות נוספות, ולאחר שהמקומיים מרוויחים מים משתי הבארות שחפר יצחק נותנים מנוחה ליצחק ״ויקרא שמה רחובות״(כו׳ כב׳).

אבימלך נוכח כי היהודים לא רק מוצלחים אלא גם תורמים ומביאים ברכה לסביבה ומשנה את יחסו ליהודים.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

פרי עם חבר על ארבע. צילום פרטי

ראשל"צ: "אנחנו לא מוסרים כלב לכל אחד"