דף הבית / כללי / פרשת מצורע, "נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה"

פרשת מצורע, "נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה"

נוהגים אנו לומר בסוף תפילת שמונה עשרה תפילה חשובה ביותר "אלוקי נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום". מה מהות התפילה ומה ההבחנה בין שלשת חלקיה?


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


מסבירים המפרשים כי ככלל יש שלושה מצבים של לשון הרע.

הראשון הינו דיבור לשון הרע כפשוטו כדי להרע, ללכלך על הראוי ולפרגן לשאינו ראוי. זו המידה החמורה ביותר שממנה עלינו לנצור לשוננו, ומבקשים אנו מה' שיעזור לנו בכך.

המצב השני הינו מי שמדבר מרמה, קרי מוציא לשון רע על חברו ועוטה על עצמו גלימת צדקנות של מגן. המצב השלישי הינו הוצאת לשון רע בתגובה לאחרים שהוציאו עלינו. הוא לכלך עלי ולכן אני אחזיר לו. גם פה תפילתנו היא שיהיה לנו את הכוח לא להגיד דבר.

פתיח זה מהתפילה הינו תמציתה של הפרשה כולה. תורת מצורע נקראת בפי חז"ל  "תורת מוציא שם רע"  ולא בכדי. התורה רואה בהוצאת שם רע ודיבור לשון הרע, את העבירה העיקרית שמכרסמת בחברה מבפנים ולבסוף מביאה להתרסקותה המוחלטת.

לכאורה ניתן לשאול מדוע פרשה זו שעוסקת במחלה רוחנית – צרעת ובאחת העברות שבין אדם לחברו, כל כך מפורטת?

התשובה פשוטה ביותר. היהודי הסביר מבין מהו רצח, מהו גזל ומהו אונס. הוא מבין את ההגדרות למצבים אלו וממה עליו להשמר. דווקא העבירה הקשה של הוצאת שם רע היא בעייתית.

מסבירה התורה כל מה שבין אדם לחברו צריך לבחון בזהירות. להכניס את הכהן כמגשר וכמנחה, לא לאפשר לפרט להכפיש את רעהו ומאידך לא לאפשר לחברה לנדות אותו בלי בירור ובלי הנחיה של הכהן. ידוע במדרש על רוכל שהסתובב בעיירה והציע למכור תרופה לחיים ארוכים וטובים. כשפנו אליו האנשים שטח לפניהם את מרכולתו "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב , בקש שלום ורודפהו".(תהילים, לד׳).

ר׳ ינאי שמע את הרוכל התפעל מדבריו ומפירושו החדשני של תהילים. מה היה כה שונה וחדשני בתפיסתו של אותו רוכל?

נראה לי שר׳ ינאי חשב בתחילה כי כל פסוק עומד בפני עצמו,  וכי כוונת דוד המלך הייתה שכדי לחיות חיים טובים, צריך גם לנצור לשוננו, גם לסור מרע וגם לבקש ולרדוף שלום.

מסביר לו הרוכל אחרת , יש להבין את הפסוקים באופן טורי ומצטבר.

אם ננצור לשוננו הרי שנסור מרע, ומשכך, נעשה טוב , ונגיע לידי שלום.

זו החדשנות בפירושו של הרוכל – אם ננצור לשוננו מרע אנחנו בדרך לעתיד טוב יותר.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

פרי עם חבר על ארבע. צילום פרטי

ראשל"צ: "אנחנו לא מוסרים כלב לכל אחד"