"בתי, בת 2.4, מאוד מתקשה חברתית. במעון היא תעדיף לשחק עם עצמה ופחות עם אחרים. מדי פעם תצטרף לשאר הילדים ותמשיך בעיסוקיה לבד. היא תעדיף לשחק עם ילד אחד. כשילד נוסף ירצה להצטרף אליהם, תעדיף לא לשחק, או לדחוף. היא דוחפת ילדים ללא הפסקה ובוחרת לקחת בדחיפה את הצעצוע ולא לשחק ביחד. כשהיא רוצה פריט מסוים שנמצא אצל אותו הילד/ה, או כשמעירים לה, היא משתטחת על הרצפה וצורחת בכל כוחה. לאחר מכן, רצה לכיוון הפרוזדור וממשיכה לצרוח עד שהצוות מרגיע אותה. וככה זה יום ביומו. ניסיתי לדבר איתה, אך חוששת שהיא לא מבינה את המילה 'אסור'".
בתך יודעת להעסיק את עצמה, לעיתים מצטרפת לילדים, מעדיפה לשחק לבד או עם ילד אחד, מתקשה לחלוק (שזה אתגר התפתחותי מתאים לגילה). בחוויה שלה, הצורך לחלוק מהווה פגיעה.
האתגר שלה הוא להתמודד עם התסכול, לדעת שיש עוד אפשרויות…שלא הכל "אבוד".
כדי להתקדם לשלב שבו תוכל לפתח יחסים חברותיים, נצטרך לעזור לה ללמוד לדחות סיפוקים מידיים.
איך?
בבית- להגדיל בהדרגה את טווח הזמן שבו היא מקבלת מענה: היא רוצה שתורידי לה משחק ואת שותה כוס קפה, תאמרי לה: 'מתוקה שלי, אמא שותה קפה וכשאסיים'; היא רוצה קינוח- בעוד חמש דקות יהיה מוכן. רואים רק סרט אחד… אם תחכה בסבלנות, עודדי אותה.
אם היא צורחת/בוכה/משתטחת- תביני שהיא נסערת ולא פנויה להקשבה. כשתסיים לבטא את התסכול, חבקי אותה (אם מתאים לה) והגיבי באמפתיה ובאמונה בה: 'ממש קשה לך לחכות/לוותר, אני יודעת שבסוף תצליחי'.
בעת הצרחות, אמרי לעצמך: 'אני אמא נפלאה, שמלמדת את בתי לפתח את שריר הסבלנות, לדחות סיפוקים". גם לנו לוקח זמן ללמוד דבר חדש וכשמלמדים מתייחסים בסבלנות וברוגע ללומד.
מה עוד? יוזמים משחק שבו היא מקבלת חפץ, סופרים עד 10 ומעבירים לילד אחר וחוזר חלילה (אפשר גם עם שעון חול); משחק אנדנדינו; מסירות בכדור- פרידה מהכדור וקבלתו; במקום לומר 'לא', הציעי שתי אלטרנטיבות: 'תרצי לשחק עכשיו ב.. או ב…'.
מניסיון, זה עובד.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
