בקרב המקובלים ידוע הוא שההתבוננות החלה אצל האבות, המשיכה אצל הנביאים, דרך התנאים והאמוראים. עוד ומתקופת התלמוד ידוע לנו על קבוצה גדולה של אנשי דת שעסקו בטכניקות גבוהות מאוד של התבוננות ונקראו בפי-כל "יורדי המרכבה", שיטותיהם נשמרו בסודי סודות, ורק ספר אחד ויחידי הודפס מהתקופה ההיא ושמו "ספר ההיכלות" שבו חבויות שיטות מדהימות להתבוננות, לעליית נשמה ולהארה.
ההתבוננות שימשה מקובלים רבים בכל התקופות לעניינים שונים עד כדי רמות נבואה. הם ידעו היטב את סודי הסודות באופן בו ניתן להגיע לשלוות הנפש ולהארה המוחלטת. לשיטתם, "הכוונה" הינה דרך חיים בה יוכל האדם להשתחרר ולהתעלות מעל הקיום החומרי המוגבל . כך שמי שיטה עצמו ללמוד את הסוד יוכל עשוי לחולל שינויים נפלאים באיכות חייו ובסביבתו. כל זאת כאמור, בדרך ה"כוונה" המביאה את האדם למצבים תודעתיים ומדיטטיביים עמוקים מאוד. את המושג "מדיטציה" אגדיר כחשיבה מכוונת לפרק זמן קצוב שמטרתה לשלוט על החלק התת מודע , להרחיב את גבולות המודעות, לפתח תהליכי חשיבה ולהמצא במצב הנקרא "מוחין דגדלות" – מצב תודעתי גבוה המבטא שלב מתקדם בסולם ההכרה העצמית תוך מודעות רוחנית לסובב אותנו. בכלליות, המדיטצה הקבלית מהווה טכניקה המאפשרת התקשרות רוחנית גבוהה עם עולמות עליונים וכתוצאה מכך ניתן לתעל את ערוצי האנרגיה הקיימים בנו לצורך שינוי המציאות . קרי, לשחרר כעסים ומתחים, שיפור הביטחון העצמי, יחסי אהבה, ריפוי ולהשפיע מהרוחני לגשמי לצורך שפע ופרנסה. ב"כוונה" קיימות מדרגות רוחניות שונות כאשר ההבדלים ביניהן מהותיים ומקורם בשיטות השונות המופיעות בספרות הקבלית ( כתבי האר"י, הזוהר ) , בדרגת העוסקים במלאכה זו וברמת בקיאותם הנדרשת. השימוש ב"כוונה" קדם לקבלת האר"י אך בשל הצנעת סודות הקבלה ע"י חבורה מצומצמת של עוסקים בתחום נדחקה טכניקה עתיקה זו לקרן זווית , עד אשר האר"י הקדוש בצפת חשף אותה באופן גלוי והתיר את השימוש ב"כוונה" לאלו הלומדים קבלה ממש. שכן לשיטתו ה"כוונה" היא בעצם אורח חיים ממש ולא חוויה מזדמנת. חכמי הסוד לימדו כי ישנן שיטות נכונות ובטוחות למי שמתוודע לראשונה אל עולם המדיטציה היהודית . כגון: שימוש בצירופי השם הוי"ה ובסמלים קבליים כגון: מגן דוד, מנורה (למנצח) עפ"י כתבי החיד"א וכדומה. בדרך זו האדם מגיע בעיקר לשלווה,רוגע ולהתבוננות פנימית להכרת נפשו. שיטות נוספות אך מוצפנות קיימות בזוהר הקדוש שחולל מהפכה מחשבתית בעולם הקבלה בתחום ה"כוונה" מפני ששנים ארוכות סברו שהוא אינו עוסק בכך. אולם, האר"י בכתביו מגלה כי הזוהר גדוש בדרכים רבות ומדבר בקטעים נרחבים על ה"כוונה הקבלית". אך גם קבלת האר"י אינה מנדבת פרטים גלויים יתר על המידה בעניין ה"כוונה".
ר' אברהם אבולעפיה אחת הדמויות החשובות ביותר בקרב העוסקים בקבלה הנבואית ובאומנות המדיטציה הקבלית, כתב ספרות רבה בנושא אך כתביו עוררו סערה רבה בממסד הדתי שטען כי שיטותיו של אבולעפיה , מדיטציה המבוססת על שימוש בשמות קודש על פי סוד הצירופים , מהוות סכנה ממשית ומידית. כיום משנתו זוכה לעדנה רבה בקרב תלמידי חכמים העוסקים בלימודי קבלה לעומק . כך שמי שמכיר היטב את שיטותיו מבין עד כמה השיטות שבדתות המזרח מגדירות את המדיטציה כתכלית רוחנית העומדת בפני עצמה ואת החויה המיסטית כמטרה. אותה גישה מדגישה את חשיבות המדיטציה עד כדי קביעת מהותה כמרכז החיים. בשונה מכך המדיטציה הקבלית שבה משולבת "הכוונה" כתרגול אופי החשיבה לתוך מסגרת העולם היהודי. כלומר המדיטציה נועדה לעורר את ההתפתחות הרוחנית ,לשפר ולהבין טוב יותר את טעם קיום המצווה. החלק הנסתר שבה מופיע בכתבי הסוד ומבטא את העבודה הרוחנית הפנימית של האדם מול עצמו , פתיחות לחשיבה עצמית אקטיבית היוצרת תודעה מוגברת המסוגלת להשפיע מהרוחני לגשמי תוך התעלות האדם מעל לממד הגשמי. יובן כי אין הקבלה רואה "בכוונה" מטרה עצמאית לכשעצמה אלא דרך רוחנית מעשית המחברת את האדם למקור העליון ממנו יוכל לספוג את השפע האלוקי. עם התגברות הצמא הרוחני בקרב ההמונים המבקשים להכנס אל תוך עולם המיסטיקה וללמוד את רזי המדיטציה קמו חוגי קבלה המציעים לימוד מזורז של הנושא לכל דורש. לשיטתם, השימוש בשמות ע"ב ומ"ב ( שמות קודש) לצורך "כוונה" הוא נכון וראוי בשל העוצמה הרוחנית הטמונה בשמות הקודש הללו שבגינם ניתן להגיע למדרגות רוחניות גבוהות . כך הם מפיצים את "הכוונה" הקבלית לכל המתעניין. יובן למעיין בנאמר כי התנגדותי לדרך זו נעוצה בעובדה ששמות קודש הם המרכיב העיקרי בסודות הקבלה המעשית והם אכן עוצמתיים, אך השימוש בהם אסור בתכלית !! מדובר בכלים אדירים העלולים לפגוע קשה באדם הפשוט שאינו מכיר כלל את הקבלה העיונית לא כל שכן את הקבלה המעשית ובמקום להגיע לשלוות נפש ימצא עצמו במצב של כאוס מוחלט. האר"י הקדוש; בהקדמתו לעץ חיים כתב כי יש סכנה בלימוד המדיטציה הקבלית ; בלשונו של האר"י : "…בודאי שיתעוררו הקליפות נגדו…". בין התנאים שהוא עצמו מביא טרם לימוד הם קדושה וטהרה, תיקון מידת הכעס ועוד. עוד הוא מוסיף כי מי שאינו עומד בתנאים המוקדמים לא ירד לסוף דעתו ורק יטעה לחשוב שהוא מבין את הסוד. ניצחון הרוח על החומר מובא בפנינו בדרך ה"כוונה" בקבלה.שיטה נפלאה להרגיש שלמים, מאוזנים אנרגטית ופתוחים לקבלה ונתינה.
מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז "חכמה".
" חכמה " המרכז הישראלי לקבלה ומיסטיקה יהודית
רחוב ביל"ו 12, פתח תקווה .טל' 03-9220784 נייד 050-5797613
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
