היום אני יכול להגיד שבאותה מידה שמנחם מוכשר מקצועית, כך הוא "נכה" רגשית בתחומים אישיים. איכות כל קשר שלו נפגמת בקלות בגלל העבודה. תכלית חייו מתקיים מאתגרים מקצועיים ובחיים טובים.
את רחלי הכיר בעבודה שלו. עובדת חדשה בחברה, ואיתה חש משהו שלא הרגיש מעולם בעבר. כבר קרה לו לא פעם שהוא נמשך לנשים אחרות, ויאמר לרעתו, שמידת הנאמנות שלו לנשותיו החוקיות הייתה קטנה, כך שבלי בעיה הוא ידע כיצד לעשות את הצעד המתבקש כדי להשיג אותה. כשהרומן שלהם החל להתבסס, גילה שהוא לא טעה לגביה, וחווה איתה חוויות מיניות משכרות. נראה ששניהם אוהבים את הסידור הלא מחייב הזה.
קשה למנחם להגיד מה שיבש את זה אחרי כמעט שנתיים של קשר. ככל הנראה זה רצף של אירועים שונים, בו בין היתר, הוא הירשה לעצמו לדבר אליה בהתנשאות ולקחת אותה כמובן מאליו, ובמקביל, רחלי התגלתה כאחת שנטרפה עליה דעתה. בשלב כלשהוא החלה להיות תובענית בקשר, ודרשה זמן ארוך יותר מבעבר. הדבר הוביל לאמירות קשות מצידה, ולהתקפי קנאה. היא החלה להאשים אותו שהוא רק ניצל אותה. מנחם, שלא יודע באמת איך להגיב בכנות לדבריה, מצא את עצמו מרצה אותה כדי שדברים יעברו בשלום. כך קנה לעצמו שקט תעשייתי אבל לא לזמן רב.
"אף אחד לא עוזב אותי"
רחלי כל פעם העלתה את סף דרישותיה, וכן התקפי קנאה באשתו הלגיטימית. מהר מאד הוא למד על בשרו מה קורה אם הוא מתעלם ממנה. אין לה שום מעצור להתקשר אליו לטלפון הביתי.
בצעד אמיץ, החליט לסיים את זה בצורה מכובדת וישירה. רחלי הקשיבה לדבריו, נתנה לו חיבוק פרידה וכל אחד פנה לדרכו. באותו ערב, חיכתה לו בבית מזוודה מוכנה. רחלי שלחה לאשתו תמונות שלהם יחד מקיימים יחסים. בלית ברירה, נאלץ לשכור לו חדר במלון. במקביל, הוא המשיך לקבל הודעות מרחלי כאילו הכל כרגיל. קטע פסיכי.
מנחם לא נותר חייב. הוא הרגיש לנכון לפרוק עליה את כל "הברכות" שאפשר. רחלי חיכתה במין שלוות נפש שהוא יסיים את מטר הקללות ותגובתה הייתה קצרה: "אף אחד לא עוזב אותי ככה". אם תמשיך ככה, גם אפנה לילדים שלך".
בחודשים שלאחר מכן מנחם כבר שכר לעצמו דירה, וניסה לשקם את הקשר עם אשתו, אבל במקביל, רחלי עדיין לא הרפתה. היא כבר העפילה כמה שלבים קדימה. זה כבר לא רק המשפחה, אלא גם מקום העבודה, טענה ליחסי יחסי מרות, ואיום ברור של קורבנות לאונס. אם זה לא מספיק, היא סיפרה לו שחלתה מאד, וזקוקה לטיפולים תכופים.
בשלב הזה בקשר החולני הם כמעט ולא דיברו, אלא רק החליפו הודעות טקסט.
"כמה כסף היא דורשת?" ניסיתי לחפש מניע אמיתי בתוך הסאגה הזאת. רחלי לא ביקשה מאום. "כסף?!" גיחך מנחם ביאוש "היא יכולה לקנות את כולנו".
לא כ"כ היה ברור לי מה התפקיד שלי כרגע. מנסיון העבר, למדתי שלפעמים פשוט צריך לקפוץ למים ולהתחיל. פשוט סתם לאסוף מידע. אספתי לגביה מידע בכל דרך שאני מכיר וגיליתי כי דברים שאמרה למנחם התגלו פתאום כלא נכונים, כמו למשל שהיא נפרדה מבעלה. השקר הבא היה מקום העבודה שלה. אחרי שהיא עזבה את החברה שלו מזה זמן רב, היא לא עבדה היכן שאמרה לו.
אחד השקרים המהותיים היה מצבה הבריאותי. מעקב אחריה גילה שהיא סתם שוהה בבית, עם הילדים ועם בעלה, בזמן שהיא מודיעה למנחם אחרת. ישבתי איתו שעה ארוכה וניסיתי להסביר לו את התכנית שלי. "אבל זה בדיוק מה שעשיתי" ענה לי חזרה. הראיתי לו את הודעות כתובות מהנייד שלו, כדי שיראה את הפער בין מה שכתב בעבר ולבין מה שאני אומר לו לרשום. מנחם לא מבין את ההבדלים. זה היה השלב שהבנתי עד כמה הוא אטום רגשית.
"אין לי מה להפסיד יותר"
"חבל שאתה לא יכול לדבר בשמי" העיר כבדרך אגב. הפעם זה דווקא גרם לי לרעיון. הוצאתי מכשיר סלולארי אחר שלי ולקחתי במקום את הנייד שלו אלי.
כשעה לאחר מכן ניסחתי הודעה ארוכה ושלחתי אותה לרחלי. בניגוד למה שמנחם רשם אי פעם בעבר, המסר שלי היה מאד ברור: הראשון, שכל תקשורת מהיום והלאה תיחשב הטרדה ולא אהסס לפנות למשטרה. השני, שהמטרה שלי היא לא להילחם איתה כי למלחמות יש רק מפסידים. באותו הקשר, "אני" כבר הפסדתי, אבל למדתי שגם לה יש מה להפסיד. זה הוביל לסדרות ארוכות של התכתבויות. בניגוד למה שמנחם עשה, הקפדתי לענות על הכל ובצורה הולמת, ותמיד הוספתי שזאת הטרדה. רחלי חשדה ובצדק, שלא מנחם כותב את ההודעות הללו. כצפוי, רחלי ניסתה להתקשר אל מספר הנייד שהיא מכירה אבל אז מנחם ענה, הקשיב, אמר שהוא לא מעוניין לדבר וניתק. לא חשבתי בחיים שלמידת תכונות טלפון, ישמשו אותי אי פעם במקרי חקירה. אחת התכונות המדהימות היא שעושים שרות של עקוב אחרי, השיחות הקוליות עוברות אל המספר החדש, אבל הודעות הטקסט לא עוברות הלאה והן מתקבלות במכשיר המקורי. בגלל שאני מחזיק את המכשיר של מנחם אני מקבל את הודעות הטקסט, ואם מישהו מתקשר למספר שלו, השיחה עושה עקוב אחריי אל המכשיר האחר. זה שנתתי לו.
זה כבר היום השלישי שאני מתכתב עם רחלי ותמיד חוזר על אותו מסר ורעיון. האיום הכי גדול שלי היה שלא רק שאיידע את בעלה, אלא גם אדווח עליה לשרותי הרווחה, כי הביטויים שלה פסיכוטיים. "אני לא בטוח שאת ראויה להיות אמא במדינה מתוקנת". ואז שוב אותו מסר "הבאת אותי למצב שאין לי מה להפסיד יותר" כתבתי "את יכולה לעזוב כמנצחת או להישאר ולהיפגע".
בסבלנות אינסופית ניהלתי את התקשרות איתה. אחרי ארבעה ימים בלבד זה נגמר. היא פשוט הפסיקה לכתוב או להתקשר. אם הבטחתי למנחם שאצליח לצמצם לו את הנזקים, הרי שנכון להרגע לא נגרם עוד נזק אחד נוסף. עד היום.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
