דף הבית / כללי / מוישה גרויס

מוישה גרויס

כשחנה רצתה גט מבעלה משה, הוא ענה שהוא לא מוכן ליזום את המהלך, לכן היא הייתה צריכה לנקוט יוזמה ולגלות מה הוא מחביא

אפשר להתרגל להכל בחיים. בטח ובטח להתדרדרות מערכת היחסים. מה ששבר את חנה באמת זאת הזחיחות שהתלוותה לשינוי ההתנהגותי שלו. זה השלב שהיא החליטה לבוא אלי ליעוץ.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


כששמעתי את סיפורה של חנה, לא חשבתי שהיא צריכה את שרותיי. לא באמת היה להם על מה לריב. סכום הכתובה היה נמוך מאד "כבר אז הייתי צריכה להבין עם איזה קמצן התחתנתי" העירה כבדרך אגב, הילדים שלהם גדולים ואין צורך לריב על משמורת או מזונות, והרכוש הדל שלהם במילא מתחלק לשניים ע"פ חוק. בכל זאת, היא לא העזה לעשות את הצעד. הם דיברו על זה ללא הרף והוא אמר שמבחינתו אין שום בעיה, אבל הוא לא יהיה זה שיזום. בינתיים, משה חי את חייו.

חנה כבר מזמן פענחה שיש מישהי אחרת שמעסיקה את בעלה אחרי שעות העבודה שלו. היא זוכרת היטב את התקופות שזה הפריע לה בטירוף וכשפנתה אליו הוא שיקר לה במצח נחושה. עם הזמן היא פיתחה אדישות למצב, מתוך שאיפה שזה מסמל את העתיד שלה כגרושה פוטנציאלית. כששוחחה איתו החלו המריבות. היא סברה שהיא לא צריכה לחלוק איתו את הזכויות הסוציאליות שלה. זו היא שעבדה כל השנים וצברה חסכונות ופנסיה, והוא התפטר בכל פעם שלא היה לו נוח בעבודה. משה התגלה כמפונק למדי, ללא כל התאמה למצב הכלכלי המורכב בבית.

 

אובייקט קל  

חוסר הפתרון הביא אותה לחיות לצידו ולא איתו. הם אמנם חלקו את אותו בית, והזמן היחידי שהבית באמת שימש כמודל משפחתי כלשהו  היה בסופי שבוע כשילדיהם הגיעו להתארח לארוחת ערב. בכל שאר ימות השבוע זה פעל אחרת. חנה מילאה את חייה בבילויים ותחביבים אחרים בלעדיו, ולו רק לא כדי לראות את זיו פניו כשהוא חוזר מאוחר הביתה. מה שהיא אף פעם לא הבינה מדוע בכלל הוא מסתיר את הקשר האחר שלו, אם זה לא באמת פוגע בו. לכן, גם כשאמרתי לה שהמידע לגביו לא באמת ישנה משהו ברמה המשפטית, חנה רצתה לגלות יותר. "הוא אובייקט קל" הסבירה "הוא לא חושד בכלום וגם לא יאמין שאני עושה דבר כזה".

בגלל שמשה לא חייב דין וחשבון לאשתו, הוא יכול לפגוש את המאהבת שלו, אם היא אכן קיימת, אחרי שעות העבודה. עובדה שמזה חודשים רבים הוא נוהג להגיע הביתה מאוחר. לכן היה סביר והגיוני להתחיל מעקב אחריו ממקום העבודה שלו. אין לו כל סיבה הגיונית לחמוק החוצה במהלך היום. למחרת בשעה שלוש וחצי זיהיתי את הרכב שלו חונה בחניון הסמוך לעבודה, ומיקמתי תצפית על הרכב ועל הכניסה הרגלית. בכוונה החלטתי לבוא מוקדם יותר כדי להכיר טוב יותר את האזור ואת אפשרויות התנועה באזור. שעה לאחר מכן ראיתי יוצא מהבניין. הוא לא היה לבדו. מישהי הלכה לצידו אבל מהר מאד אפשר היה להבחין שזו חייבת להיות סתם מישהי שעובדת אתו משם.

עוד צ'אנס

משה הגיע לבדו לרכב והחל בנסיעה. אחרי שלושה רחובות נעצר ליד כספומט ומשך לו מזומנים. זה תמיד סימן טוב. אחרי נסיעה קצרה לעיר הסמוכה, הוא חנה ונבלע במין חנות משקאות לכוון החלק האחורי שלו. אני אפילו לא יודע איך להסביר מה זה המקום הזה. "זה חמארה" הסביר לי יוסי החוקר שעבד איתי. מין כינוי שהודבק למקומות האפלוליים הללו שבהם שותים אלכוהול ומשחקים קצת משחקים. רק בדיעבד אני מבין שמקור השם הוא בערבית למין כוך או מאורה. לא מדובר במקום של הימורים, אלא סוג של מפגש חברתי. אחרי מספר שעות משה חזר הביתה.

ביומיים לאחר מכן אותו תסריט חזר על עצמו. חנה החלה להצטער על אותן מצוקות רגשיות שנקלעה אליהן בעבר, בשעה שיתכן שמשה בכלל לא בוגד בה אלא סתם שיחק ושתה קצת. מצד שני, הוא מעולם לא אמר לה מילה על זה. היא החליטה לתת לזה עוד צ'אנס.

למחרת מסלול הנסיעה שלו היה שונה הפעם. זה התחיל מזה שהוא התעכב בתוך הרכב, ונראה שהוא מחליף חולצה. יותר מאוחר הבנתי שהוא שם צלונים על החלונות. הוא נסע למרכז בני ברק, ונעמד באחד הרחובות. מתוך אחת הסמטאות נכנסה מישהי במהירות אל הרכב, והוא התחפף משם במהירות שיא. חצי שעה מאוחר יותר, הוא העמיד את הרכב במקום חשוך קרוב לשפת הים וכיבה את הרכב. קרוב לארבע וחצי שעות תצפתתי על הרכב המבודד במקום ההוא. האיש כנראה פר הרבעה כי אף אחד לא מתבודד כ"כ הרבה זמן. חנה ביטלה בשנייה את זמן המופלג של היכולת המינית שלו. מה שאומר, שזה כנראה סיפור אהבה. כשהם נסעו חזרה לבני ברק עזבתי אותי והמשכתי אחריה כדי שאחשוף את פרטיה.

 

תחבולות והסתרות

בימים שלאחר מכן ביססתי את תיאוריית סיפור האהבה, וכך זה נראה. נראה שהם מבלים זמן רב יחד כשאפשר. ראיתי אותו נותן לה כסף, עורכים יחד קניות וכמובן גונבים רגעים אינטימיים כשאפשר. היא חרדית נשואה והוא חילוני. זה לא סתם רומן רגיל אלא קשר לא אפשרי. הדרך היחידה שלהם להיות יחד זה בתחבולות והסתרות. "וזה בדיוק היתרון שלך עליו" הסברתי לחנה.

לא היינו בטוחים שזה יעבוד, אבל לא היה לנו מה להפסיד. בפעם הבאה שחנה שוחחה איתו, היא חשפה בפניו את מה שגיליתי לה. "אם אפתח את הפה, היא לא תוכל להראות את הפנים שלה יותר בבני ברק" פניו של משה לא ידעו איזה צבע לבחור. הוא אולי גבר בוגדני, אבל אף פעם לא אמרה שהוא איש רע. נראה היה שזה נגע ואכפת לו. זה היה בסיס טוב לנהל איתו משא ומתן ותרני לקראת גט. מה שעוד יותר היה חשוב לה, שהמבט הזחוח עזב אותו. הוא כבר לא חוצפניאק, ומתנשא, הוא לא מוישה גרויס.

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

אינסטלטורים מומלצים בראשון לציון לשנת 2020