דף הבית / כללי / המרדנית

המרדנית

יפעת בת הזקונים של דינה, הייתה ילדה קשה מהרגע שנולדה. אבל כשהיא החלה מעט להירגע, אז פעמון ההתרעה של דינה החל להבהב

"כמה שהצלחנו עם הילדים הגדולים, נכשלו עם הקטנה שלנו" אמרה לי דינה בפגישה שלנו. בדרך כלל זה נאמר כרמז לכך, שהבעיה היא בטוח לא אצל ההורים אלא אצל הילדה. הם הנורמליים והיא הבעייתית. עם כל הקשיים שהם חוו איתה, לאחרונה היא החלה להירגע. מסיבה כלשהי  זה עורר את חשדה של דינה.

"אבא שלה לא יודע שבאתי אליך" דינה הפתיעה אותי שהיא מדברת עליו ככה במקום פשוט להגיד בעלי. "אתם לא זוג יותר? לא גרים ביחד?" שאלתי מתוך אינסטינקט והיא תיקנה את עצמה ועברה לדבר על הילדים. זה מאוד מעניין לשמוע את ההגדרות של ההורים על הילדים שלהם. כשדינה תיארה את ההצלחה שלה עם ילדיה הבוגרים, לא ככה פירשתי את זה. אחרי ששמעתי את סיפורה הבנתי יותר מה קורה בפועל. הילדים הבוגרים שלה פשוט ממושמעים או לפחות משחקים אותה כאלה. יפעת, הבת הצעירה, פשוט שונה. היא מרדנית. היא לקחה כל מה שחשוב לדינה ובעלה כהורים, ועושה להיפך. זה מביא אותה לזלזל בלימודים, לישון עד מאוחר, לצאת לבלות בלי סוף, לחזור מתי שבא לה, והכי קשה, זה לדרוש מהם דברים בלי סוף. הילדה הזאת צריכה ללא הרף שירצו אותה, ויקנו לה דברים. דינה תיארה אותה כבור בלי תחתית.

 

מחוץ לבית

הבעיה לא החלה עכשיו כמובן. זה מאבק מתמשך של שנים, שלה, כאמא שלה, כבר נמאס. היא נחלשה. היא כבר לא יודעת מה לעשות. דינה הרגישה שמה שהיא לא עושה איתה, זאת כנראה טעות, כי זה לא מביא לרגיעה. תמיד יצוץ משהו חדש איתה, שיערבב את הכל מהתחלה. היא הרימה ידיים. היא יודעת שזה נשמע חסר אחריות, אבל היא אובדת עצות. כמה היא יכולה להילחם בה?! ואם היא נלחמת וזה לא עוזר, אז מה הטעם?!

מה שהביא אותה אלי דווקא עכשיו, כשיפעת שלה כבר בשמינית, זה שיש רגיעה מסוימת ביחסיה עם יפעת. בהתחלה היא חשבה שזה אולי בגלל שהיא הרפתה ממנה בחודשים האחרונים ונתנה לבעיות אתה לחלוף לידה. מה שמשך את תשומת הלב של דינה, היה שיפעת הפסיקה לבקש דברים. הילדה שלה, חולת הקניות והמותגים, הפסיקה את התובענות שלה. היא כבר לא דורשת שיקנו לה יותר. היא עדיין אותה ילדה. מרדנית, בעייתית, בליינית, אבל כבר לא מבקשת הרבה את העזרה הכספית שלהם. דינה רצתה להבין מה הילדה שלה עושה מחוץ לבית.

יפעת שלה יוצאת כמעט כל ערב, ואמורה להיות אצל חברות שלה. דינה אמנם יכולה להתקשר ליפעת בכל רגע, אבל היא לא תמיד עונה לה. באמת, בדרך כלל היא לא עונה. יותר מתכתבת איתה בהודעות. בכל מקרה זה לא באמת מאפשר לדינה לדעת היכן היא נמצאת. לקראת השעה שבע בערב כבר הייתי מתחת לבית של דינה. עם הילדה שלה אי אפשר לדעת אף פעם מתי היא בתכל'ס תצא. בשעה תשע ראיתי אותה לראשונה. היא נראתה טוב בדיוק כמו שדינה הראתה לי בתמונות. היא חיכתה למונית של גט טקסי, שהורידה אותה כמה רחובות משם, ויפעת נבלעה בתוך אחת הכתובות. המשך המתנה.

 

הזדמנות חדשה

חצי שעה לאחר מכן ראיתי אותה שוב ביחד עם חברה שלה. מונית כבר חיכתה מתחת לבית והשתיים נסעו לעיר הגדולה. כשהן ירדו בכתובת כלשהי, הספקתי לראות אותן נכנסות פנימה לכתובת מדויקת. הנחתי שהן רק באו לאסוף חברה נוספת, ומתכוונות לצאת כעבור כמה דקות. זו המשמעות של לצאת לבלות. אחרי שעברו שעתיים ללא שינוי, התחלתי לחשוב אחרת. נכנסתי לחדר המדרגות, והצמדתי את האוזן ליד כל דלת של דירה. אולי ככה אשמע קולות של צעירים חוגגים וכלום. לא היה לי מושג היכן יפעת נמצאת. בחמש לפנות בוקר ראיתי אותן שוב. מונית הגיעה ואספה אותן חזרה אל הבתים שלהן. צריך לחכות להזדמנות חדשה.

למחרת באתי מאורגן יותר. אותו תרחיש קרה בדיוק, אלא שהפעם החוקר שאיתי כבר חיכה להן בחדר המדרגות, וזיהה את הדירה שהן שוהות בו. "מוזר. החברה שלה פתחה את הדלת במפתח" דיווח לי "ולפי החושך שם, אף אחד לא היה בדירה קודם". איזה סרט. זה ממש לא משהו שנשמע טוב. מחשבות ממש רעות החלו לעבור לי בראש. לא נותר הרבה מה לעשות אלא רק להמתין בכניסה לבניין. הפעם תשומת הלב שלי היו על הנכנסים והיוצאים. נורא קל לבודד את אלו שגרים שם ואת אלה שרק באים לבקר. זה יכול להיות לפי מקום החניה שלהם או כאלה שנכנסים כמשפחה עם המפתחות ביד או עם שקיות של קניות. אותי עניינו גברים שהגיעו לבדם ושפת הגוף שלהם הסגירה שהם לא ממש מכירים את הכתובת. על כאלה, וידאתי לראות לאיזה דירה הם נכנסים, וכמה זמן לוקח להם לצאת חזרה לרחוב.

"אני לא איש של בשורות" נפגשתי שוב עם דינה ביום שלמחרת. לא הייתי מסוגל לעדכן אותה בזמן אמת בערב של המעקב. הייתי חייב להיות מולה. עד כמה שאני מיומן ומנוסה בשיתוף לקוחותיי עם אמת מרה, הרגשתי אי נוחות עצום כאשר מדובר בסיפור כזה עם ילדים. מה לעשות?! יש לי רגישות מיוחדת לילדים. אפשר להבין אותי אבל, איך אפשר לספר לאמא שהבת שלה מוכרת את גופה בשביל כסף?! עד כמה נמוך ילדה יכולה לתת לעצמה להתדרדר?! מרדנית ככל שתהיה.

הפצרתי בה ארוכות שלא תרוץ ישר ותתעמת איתה כמו שהיא נהגה לעשות עד כה בעבר, עד כמה שבלתי אפשרי לדרוש זאת מבן אדם. ניסיון העבר הוכיח לדינה, שעימותים מול יפעת לא צלחו אז, וזה אומר שהם לא יצלחו גם הפעם. המלצתי לה שתקבל עזרה מקצועית, שתיקח אותה ואת הילדה שלה אל המקורות האמתיים שהביאו אותה למצב נמוך כל כך. נראה שיש לשתיהן הרבה מאד עבודה לעשות. בהצלחה.

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

 

 

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

רז קינסטליך

יום הולדת לראש העיר רז קינסטליך

תפריט נגישות