דף הבית / כללי / החטא ועונשו

החטא ועונשו

אחת מסגולותיה של כל יצירה ספרותית גדולה היא שהיא אינה חד-משמעית. אין כוונתי כאן לפירוש המילולי בלבד, אלא לאפשרות לקרוא ולהבין את הכתוב באופן רב כיווני ובמשמעויות רחבות. אחת הדוגמאות לכך היא סיפור "קין והבל", אשר מספק למעשה נתונים הדרושים להבנת הסיפור

לענייננו המצומצם כאן, די לנו לדעת, שקין והבל הם אחים, שמנחתו של האחד נתקבלה ומנחתו של אחיו נדחתה, כדי להבין את המתרחש מנקודת המבט הבאה. לא נעים לדעת שהרקע להתהוותה של האנושות מתחיל במקרה הרצח הראשון. קין, הוא אב הטיפוס של האלימות האנושית בצורתה הקיצונית המופנית כלפי אחיו, הבל. רצח שלמעשה חותם את עידן התמימות והאחווה של האנושות. מעשה שבו לא אנשים זרים קמים אחד על השני, אלא האח הבכור שבדרך כלל ממונה על שמירת הצעירים, קם על האח הצעיר והורגו. הרבה שאלות נשאלות על סיפור זה ולאמיתו של דבר ספר בראשית מרבה לעסוק ביחסים משפחתיים שבין הורים לילדיהם ואף שם דגש מובחן על יחסים בעיתיים בין אחים- יעקב ועשיו, יוסף ואחיו, רחל ולאה. סיפור קין והבל מציג לפנינו את תמצית התסכול, הנקמה והרוע שבטבע האנושי. רגשות קנאה מכניעים את המוסר , הבחירה החופשית קורסת, הזעם מעוור את ההיגיון והמתח מוכרע בדמים. האחים נולדים ונעים בשני מסלולים שונים המבטאים את אופיים ונטייתם- קין עובד אדמה והבל רועה צאן. כיאה לאחים, המתח ביניהם מובלט סביב תשומת הלב שהם מקבלים. במקרה שלפנינו שניהם אינם מבקשים את אהדת ההורים המולידים, אלה נעלמים מהמשוואה, ופונים אל הבורא.
המתח ביניהם פורץ עת הבורא מגלה יחס מועדף להבל ויחס מפלה לקין, והאחרון בדרכו מוצא דרך להשביע את חמתו ובוחר ברצח- אח רוצח את אחיו. לא נעים להודות, אבל גם במשפחות הכי טובות קורה לפעמים שההורים מגלים יחס מפלה ומעדיפים את אחד הילדים על אחיו. כך קרה אצל רבקה ויצחק ביחסם לתאומים יעקב ועשו, או אצל יעקב הממשיך את הדפוס ביחס לבנו יוסף. ואין המצב שונה במשפחה האנושית הראשונה ששם היחס המועדף אינו מגיע מההורים הביולוגיים, אלא דווקא מהבורא, שהוא מעין ההורה שהאחים מבקשים לרצותו ולזכות באהדתו. פרשנים, בחיפושם אחר תשובה, מעלים את האפשרות שהבחירה במנחתו של הבל היא בשל איכותה- "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן.." בעוד שעל מנחתו של קין המקרא לא מגלה התלהבות יתרה.
ואולם תשובה זו אינה מסבירה מדוע קין נדחה. הבל הביא אולי את המיטב שהיה לו, אך אין בזה כדי להעיד שקין הביא מן המקולקלים שבפירותיו, אדרבא, קין הוא הראשון ליזום והבל שהולך בעקבותיו, מגדיל לעשות ועולה עליו במנחתו. האם העובדה שקין לא עמד ברף שהציב אחיו הצעיר ראוי היה שתוביל לדחייתו? ובכלל האם איכות הקורבן היא התנאי המובהק לזיהוי כוונת הלב ומידת האמונה בבורא? ואולי החלטת הבורא להסתיר פניו מקין מלמדת אותנו על אישיותו המסוכנת? הבורא מזהה מיד את הקושי שביחסים בין האחים ומזהיר את קין לבל יפגע באחיו- וַיֹּאמֶר י**ה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ." לומר, ההחלטה שלך מה תעשה ברגע זה של זעם ותסכול היא שתכריע ותקבע את עתידך וגורלך. הסוף ידוע, קין שלא שעה לאזהרות, קם ורצח את אחיו. יש שיאמרו משהו שההבחנה בין הרוצח לקורבנו איננה משרטטת את הקו הברור שבין טוב ורע. העונש לא מתקן דבר והסוף אינו משכיל את הקורא. סתמיות המוות שזורה בארעיות החיים. איש קם על אחיו להורגו, נמלט על נפשו מפני נקמה, הרצח הוא תוצאה של התפרצות זעם שלא נמצא לו פורקן. הבורא לא לימד את קין להכיל את קנאתו ולכלכל את כעסו. גם הדעת האנושית, שהושגה בעורמה ובחטא, קרסה אל מול גלי הזעם שמוטטו אותה. הבורא, שאזהרותיו היו מופשטות וחסרות הדרכה על כיבוש הזעם והקנאה, לא הפריע לקין להתפלש בכעסו.
קין, בשונה מאביו, מתכחש למעשיו. האדם הראשון הודה בחטאו, קין התכחש לו. אדם לא התכחש לחומרת המעשה אך גלגל אחריות על חווה ואף על הבורא. קין נמנע לחלוטין מנטילת אחריות. הימנעותם של השניים מלמדת שיעור גדול בנטילת אחריות. דומה כי דפוס ההתנהגות שכזה שזור בחיינו מאז ועד היום, אדם שנתפס בקלקלתו מסתייע עדיין בשני הטיעונים הללו להסתיר את פשעיו. הראשון, הגליית אחריות והאשמת האחר, והשני הכחשה, היתממות וניסיון להסתלק מן המעשה. תיק הרצח הראשון נחקר ונלמד ע"י חכמי ישראל וקשת המשמעויות, הפירושים והחידודים מגוונת מאוד. לעניות דעתי, ניתן להסיק מהתנהלותם של אדם וקין שההימנעות המופגנת מלקיחת אחריות והבריחה ממנה היא זו שגרמה להחרפת הענישה. רוצה לומר שלקיחת אחריות צריכה להיות נחרצת ומחייבת בכל קנה מידה וככל שנברח ונסתתר מפניה זרועותיה הארוכות לבסוף ילפתו אותנו. בסיפור זה מצאנו שמידה כנגד מידה לא בטלה מעולם וחטא תמיד יולד ענישה. מעשי האדם הם המעצבים את אישיותו ועתידו . בריחה מאחריות מלמדת, כי האדם מסרב להכיר בכך שהוא גורם מכריע ומרכזי ביצירת מציאות חייו. לאחר שהכיר האדם בכישלון מופנות פניו לעתיד, והוא מבקש להסיר מעצמו את עול חטאיו ולהתמקד ביצירת מציאות חדשה ממנה יוכל לשאוב כוחות ולחדש את עולמו.
מוגש בברכה
יצחק אהרון, ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 https://www.kabalah.co.ilwww.kabalah.co.il

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

צילום ארכיון: דובר צה"ל

חזרת פתאום – כל מה שחשוב לדעת כשהחיילות והחיילים חוזרים הביתה – המדריך המלא

תפריט נגישות