דף הבית / כללי / ברירה אחרת

ברירה אחרת

"התעסקות במשהו שאינו ודאי יכול לחרפן כל אחד. ידעתי שגם לעמית יהיה קל יותר להחליט לבחור את מה שנכון עבורו אחרי שהוא יגלה את האמת. לפרק או לשקם?! זאת תמיד אותו צומת, מתברר שלא בשביל עמית"

כדרך קבע אני שואל את אלה מלקוחותיי שחושדים: "מה אתה באמת מנסה להשיג? או לאן אתה בדיוק מכוון?", את אותה שאלה הפניתי גם לעמית בפגישתנו הראשונה. המצב הוא שיש סך הכל שתי אופציות. האפשרות האחת היא לפרק את החבילה, לאחר שנודע לך מה בן הזוג עולל לך מאחורי גבך, והאפשרות השנייה היא לפעול לשיקום את הזוגיות, תוך כדי בנית האמון מחדש. "אני לא יודע" ענה עמית "אני באמת לא יודע". בדיעבד, הוא מצא אופציה אחרת.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


גם את תגובת הלא יודע אני מכיר. למעשה, זאת מטרת עבודתי, לעזור לאנשים להתבונן באמת, כי רק כך הוא יהיה מסוגל לפתור את הבעיה. התעסקות במשהו שאינו ודאי יכול לחרפן כל אחד. ידעתי שגם לעמית יהיה קל יותר להחליט לבחור את מה שנכון עבורו אחרי שהוא יגלה את האמת. לפרק או לשקם?! זאת תמיד אותו צומת, מתברר שלא בשביל עמית.

 פתיל הסבלנות התקצר

כמעט עשרים וחמש שנה שהוא ורינת יחד. זוג התאומים שלהם השתחרר לא מזמן משרות הצבאי. אחד פנה ללימודים גבוהים והשני מטייל בחו"ל. זה היה אמור להיות הזמן שלהם יחד, אולם מסיבה כלשהי זה לא קרה. עמית עדיין נשאב לעסק המשפחתי שלהם, ורינת המשיכה עם עיסוקיה. עמית תמיד האמין שהוא התברך בשידוך טוב. רינת באה ממשפחה אמידה שאיפשרה להם חיים נוחים יותר. הוריה קנו לרינת במתנה את הדירה בה הם מתגוררים כיום. אפילו שדירה זו על שמה, הרי שהוא לא היה צריך מעולם לשלם שכר דירה או משכנתא. גם בית העסק שלהם, שנבנה על ידו, הוא קיבל לנהלו לפי שיקול דעתו הבלעדית, בזמן שהוריה דאגו לכך שמניות החברה יהיו על שם רינת בלבד, לכל צרה שלא תבוא. משכורתו השמנה שימשה את כל בני הבית, לרבות אותו, כך שהוא האמין שזה די הוגן, בתור אחד שלא היה לו כלום מלכתחילה ממילא. במחשבותיו האמין שכל מה שהם צברו שייך להם, ולא משנה על שם מי זה רשום בפועל. למעשה, זה כלל לא העסיק אותו אף פעם. היום זה בטוח יעסיק אותו יותר. הצגתי בפניו את ממצאי המעקב של השבוע האחרון. זה זמן מה שהוא חשד שהסידורים שלה מלווים בקשר עם אדם אחר. עמית לא ידע להצביע למה הוא חשד בה בכלל. הוא הרגיש איזה סוג של ריחוק, בשעה שכרגע, כשהם חולקים לבד את דירתם, הוא ציפה ליותר התקרבות. רינת לא עבדה מימי חייה אולם תמיד היתה עסוקה במשהו. זה יכול היה להיות קניות, ספורט או בילוי עם חברות. היא גם התנדבה עבור עמותה פעם בשבוע. בנוסף, הוא הרגיש שמשהו השתנה בהתנהגות שלה. רינת היתה יותר 'קפיצית' מהעבר, פתיל הסבלנות שלה התקצר בצורה משמעותית. לא פעם דיבר איתה על זה, והיא הגיבה שאין לה מושג למה הוא מתכוון.

מלחמה הולמת

עמית עיין בתצלומי החקירה ונראה כי הוא לא מקבל את זה בצורה קלה. אפשר להבין אותו. אני כנראה כבר התרגלתי לכל מיני תגובות, אשר ברובם, לקוחותיי מגיבים שהם בעצם ידעו, ורק רצו לקבל את הגושפנקא המכרעת. עמית לא הרגיש שהוא ידע. הוא באמת רק חשד, והחליט שלא שמתאים לו לחיות עם הספק הזה. זה גורם לו לאי נוחות ופוגע בתפקוד שלו היום יומי. בשביל זה הוא פנה אלי. כעת שהראיות החותכות היו בידיו, הוא לא ידע מה לעשות עם זה.

אני תמיד אומר שניתן לקבל החלטה כשאתה יודע. ידיעת האמת מסייעת לזה. זאת גם הסיבה שהאצתי בעמית להגיע להחלטה. "הכי גרוע זה לא להחליט בכלל" טענתי. "אני באמת לא יודע" חזר על אותו משפט. כמנהל הוא מקבל החלטות כל יום, והנה בחייו האישיים הוא לא מסוגל לעשות את זה. הצעתי לו שיקבל יעוץ משפטי הולם. זה רק בלבל אותו עוד יותר. כעת הוא הבין שמצבו הכלכלי לא יהיה ממש טוב בלי מלחמה הולמת. הוא יאלץ לנהל מול רינת משפט, שסביר שיהיה ארוך, כדי לקבל חלק מהדירה או מהעסק. עורכת הדין שפנה אליה סברה שהעסקה שעתידה להתבשל היא שהוא זה שיקבל את העסק, כי רק הוא מסוגל לנהל אותו, אך בתמורה רינת והוריה יבקשו שיפרנס אותה לשארית ימיה. הוא כועס מדי כדי לתת לזה לקרות. מעבר לזה שהוא רותח עליה, על זה שהפרה את האמון שהוא נתן לה, אלא על עצמו שהוא ניהל את חייו בצורה כזאת, שהוא עשוי להישאר ללא כלום במקרה של פרידה. זה לא מחשבה שנח לחיות איתה. "אני לא מאמין שאני כלוא ככה" אמר לי בפגישתנו האחרונה.

דרך ייחודית

נפרדנו כידידים ומפעם לפעם התקשרתי אליו כדי להתעניין. כפי שאמרתי הדבר הגרוע ביותר הוא לא להחליט בכלל ולקבע את המצב הנוכחי. "התעמתת איתה כבר?" שאלתי כמו בכל פעם שהתקשרתי. עמית ענה בשלילה. "זה עוד לא הזמן המתאים כרגע. בקרוב" זאת היתה אחת מתגובותיו. הצעתי לו שנפגש שוב, כדי לכוון אותו למאמן אישי טוב, שיעזור לו לעבור את השלב הזה אולם הוא סירב. "יהיה בסדר בסוף" השיב.

תשעה חודשים לאחר מכן פתחתי את אחד המוספים הכלכליים. הוזכרה בה שמה של החברה של עמית, בהקשר של קשיים כספיים וחובות מרובים. זה היה מספיק כדי לגרום לי להתקשר אליו אולם הוא לא ענה. יומיים לאחר מכן היתה כתבה נוספת שתיעדה שמנהל החברה ברח לחו"ל עם כמה מיליוני שקלים שמשך מהחברה, וכך מוטט אותה לגמרי. הוא השאיר מאחוריו את רינת, בעלת השליטה ובעלת הנכסים, כדי להתמודד עם החובות שיצר. כנראה שאי אפשר לכלוא מישהו באמת. זאת היתה הדרך הייחודית של עמית להתנקם בה ולהילחץ מהמצב הזה.

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

אינסטלטורים מומלצים בראשון לציון לשנת 2020