דף הבית / כללי / אימוני ריצה

אימוני ריצה

לאורי היו את כל האורות האדומים. זה התחיל מהוריו שניסו לרמוז לו בעדינות, והוא לא החכים להבין. כשדיברו גלויות, הוא טען שהם לא באמת מבינים את המצב. כשחבריו התרחקו ממנו, הוא האמין שזה תהליך טבעי כשמישהו מתחתן. והכי חשוב, את היחס העוין שלה כלפיו, הוא הסביר שהיא פשוט פרפקציוניסטית. הוא עוד לא הבין מי היא, ולמה היא מסוגלת.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


שנה אחרי החתונה נולדו להם תאומים. אם עד לאותו רגע, אורי עוד יכול היה להתבלבל ממנה, כי לעיתים היו לה גילויי חיבה, הרי שמאותו רגע, המסכה הוסרה לגמרי. אין דבר שהוא עשה, מלבד לפרנס את הבית, שמצא חן בעיניה. היה לה ביקורת על כל דבר. זה השלב שהוא הבין שמירי לא טובה בשבילו.

 

"המטרה שלי היא להרוס אותך"

כשהתאומים חגגו יום הולדת שמונה, הוא כבר לא יכל להכיל יותר את האנרגיה השלילית שלה. הוא פנה אליה והודיע לה על רצונו להתגרש. מירי קיבלה זאת בהבנה, וביקשה שלא יעשה פעולה חד צדדית. "נעשה את זה מסודר בגישור" אמרה. היא ביקשה ממנו שיתארגן כדי לעזוב את הבית טרם התהליך. אורי חש הקלה. הוא חשש שהתגובה שלה תהיה קיצונית. כמה ימים לאחר מכן הוא כבר לן בבית הוריו. אורי קבע פגישת גישור. בבוקר הפגישה הוא קיבל לידיו את מסמכי התביעות שלה. הוא קרא ולא האמין. כמות השקרים שקרא העבירה אותו על דעתו. הוא נסע אל דירתו, ניסה לפתוח את הדלת והתברר שהיא החליפה מנעול. הוא צעק לעברה מבחוץ. כמה דקות לאחר מכן הופיעה ניידת ואספה אותו לתחנה. המתלוננת היתה מירי.

עברו כמה חודשים עד לדיון מזונות. הוא "התרסק" כשקבעו לו מזונות זמנים כ"כ גבוהים. הבטחות משפטיות על ערעור, לא הרגיעו אותו. במסדרון בית המשפט היא ניגשה אליו כשהיה רגע אחד לבדו. "אני אגיד לך את זה פעם אחת" מירי תקפה אותו "אל תתעסק איתי. המטרה שלי בחיים היא להרוס אותך. אף אחד לא נוטש אותי סתם ככה". אורי כמעט וענה לה אבל לקח בחשבון שכל מילה שלו מוקלטת. כעת הבחין בשטניות שהתמשכה לה לאורך השנים. אפילו עכשיו, שהוא כבר כמה חודשים מחוץ לבית, היא מצליחה להטריף אותו דרך הילדים, ומרגע זה, היא גם שולטת בו כלכלית. המוצא היחיד לקבל ממנה גט כרגע, זאת תביעת גירושין. היא לא רוצה להתגרש, רק להסדיר עניינים כספיים. זה נשמע מאד פרדוקסלי, אבל זאת טקטיקה ידועה. לטעון לשלום בית, לקבל מזונות גבוהים, ומנגד לעשות הכל כדי שהוא יורחק מהבית.

 

פריקית של ספורט

כשאני פגשתי אותו, זה היה כבר לאחר שעברו מספר חודשים, והוא ניסה משרד קודם לפני. אורי השקיע בשעתו שבוע של מעקב אשר לא הניבו לו תוצאות. ביקשתי לעיין בדוח החקירה. "אני רואה שהיא מתאמנת הרבה" הערתי. מירי מבלה כמעט כל יום בחדר כושר, וכן נוהגת לרוץ על חוף הים. "כן. פריקית של ספורט" השיב אורי. הרעיון להתחקות אחריה דווקא עכשיו, נבעה מתחושותיו של אורי. הוא שם לב שהיא משחררת לו את הילדים ביתר קלות. אורי קיווה שהיא מצאה מישהו אחר לחייה, וכך סוף סוף תשחרר אותו.

ביום שני היינו בעקבותיה. ראיתי מהמשך הרחוב את התאומים קופצים למכוניתו של אורי, ואני נשארתי לתצפת על הבניין. חצי שעה מאוחר יותר זיהיתי את הרכב שלה יוצא לרחוב. כוון הנסיעה הכללי היה אל הים. היא מצאה חניה בחניון החול, וירדה מהרכב עם בגדי ספורט. היא החלה לסדר את עצמה לקראת הריצה. שרכה שרוכיה מחדש, שמה ספוג זיעה על מצחה, כוונה את האייפוד והניחה עליה אוזניות. היא הלכה בהליכה מהירה אל החול, פנתה שמאלה והחלה בריצה. אני מצאתי את מזנון החוף, וחיכיתי לה שתחזור. למדתי מהחקירה של קודמי, שספורט מבחינתה יכול גם לקחת לה שלוש שעות. לאחר שחזרה, התיישבה מעט על ספסל ושוחחה בסלולארי. מירי לקחה אותי חזרה לביתה. באותה מתכונת פעלתי שוב ושוב. היא חזרה כמעט על אותן פעולות גם בפעם-פעמיים האחרות, למעט שינויים מינוריים. אורי היה קרוב לייאוש, ורצה לוותר על החקירה. חשבנו שצריך אולי לשנות את ימי החקירה, כי יתכן שהיא לוקחת בחשבון שהזמן הכי נוח לעקוב אחריה הוא כשהילדים לא ברשותה. מצד שני, זה אכן הזמן הכי נכון.

 

 

נגד הכיוון

שוב יצא יום שני בשבוע. התאומים נסעו עם האב, וחיכיתי לה כהרגלה שתצא לאימוניה. היא הגיע לאותה רצועת חוף קבועה. הפעם התנהגותה היתה רגועה יותר. היא לא הקפידה על סידור בגדיה. מירי ירדה אל החוף, ולהפתעתי היא פנתה הפעם ימינה בחוף והחלה לרוץ. עד כה ראינו אותה רצה רק לכוון השני. זה היה תמוה בעיני. כמי שנוהג מדי פעם בעצמו לעשות ספורט בפארק, כל פעם שמישהו מציע לי לשנות כוון הליכה, אני לא מסוגל. המחשבה הראשונה שצצה במוחי שהפעם היא לא באמת רצה. לא יכולתי לרוץ אחריה. אני בטח שלא בכושר שלה. המזל שלי שאני מכיר היטב את רצועת החוף, ומהיכן ניתן לצאת ממנו החוצה חזרה אל הרחוב. נסעתי מהר צפונה. חישבתי פחות או יותר את הזמן שיהיה דרוש לה להגיע לכל נקודה וחיכיתי לה שם. בנקודה השנייה, הספקתי בדיוק לראות אותה נכנסת לג'יפ לבן. דהרתי בעקבותיו. הם נסעו יחד אל מלון דירות באזור וירד עם הרכב לחנית המבנה. הבנתי שהוא דייר במקום. ניסיתי להיכנס אל חדר המדרגות אולם השומר לא נתן לי להתקדם.

מצאתי דרך להתפלח לחניון. הרכב חנה בחניה מסודרת וממוספרת. לאחר מספר הצלבות הצלחתי לקשור את החניה לדירה בקומה השנייה. עליתי במעלית אל הקומה, וחיכיתי בצדו השני של המסדרון. כל פעם שדייר יצא מאחת הדירות, שיחקתי אותה מחפש את המפתח שלי עד שהדייר נעלם. לאחר שעתיים ארוכות למדי, מירי יצאה. ידעתי שיש לי את מה שאני צריך. מכאן יהיה קל להוכיח את טיב הקשר ביניהם. כשירדתי למטה מצאתי אותה עדיין ברחוב. היא שרכה את שרוכיה, סידרה את ספוג השיער על מצחה, כוונה את האייפוד.

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

אינסטלטורים מומלצים בראשון לציון לשנת 2020