פנתה אלי אמא לשלושה בגילאי שלוש עד חמש. היא מרגישה עייפה, אין לה סבלנות לשחק עם הילדים והמהומה רבה. הילדים משתוללים, רבים. לעיתים היא" אדישה", לפעמים כועסת, צועקת, מתוסכלת. קשה לה למצוא משהו שיעניין את שלושתם. אף ילד לא סופר אותה, או מקשיב לה. הם משתוללים.
אמא יקרה, אכן יש לך סיבות לעייפות. הצורך להעסיק את הילדים כשאת לא נהנית וגם לא יודעת מה לעשות איתם, מקשה. ילדיך יכולים לשחק לבד, אך הם זקוקים לך ומוצאים את הדרך לקבל את התייחסותך. הבחירה היא בין ניהול אחר הצהרים מהנה לך ולילדים, או להיגרר לתשומת לב דרך כעס, צעקות ואכזבה. הילדים מחפשים קשר ותקשורת. אם לא יענו על הצורך בדרך חיובית, יענו בדרך שלילית. את לא נהנית מהמשחק וקשה לך להיות במקום שאין בו הנאה, כשאת עייפה ואולי גם לא יודעת איך לשחק עם הילדים.
בואי תבדקי עם עצמך: מה אני אוהבת? מה מאפשר לי ליהנות? אולי אני אוהבת לשיר? לרקוד? לצייר? להתעמל? לצחוק? לקרוא? להתחרות? חידות? לבשל?
כשבחרת את התחום שממלא ומהנה אותך, רשמי תכנית שבועית- בכל יום פעילות אחת, שאת יוזמת ומובילה. חשוב לא להגיב, אלא ליזום, להיערך עם מערך יומי: יום ראשון- ריקוד, כולם רוקדים- כל אחד בתורו עושה תנועה והשאר מחקים. כל אחד מתקדם בתורו בדרך מיוחדת והשאר מחקים אותו.
שני- משחקי יצירה; שלישי- תזמורת, מלווים יצירה מוסיקלית בכלי נגינה/בכלי מטבח; רביעי- הילדים שוכבים על שטיח, משמיעים מוסיקה שקטה ובעזרת מטפחת או ספוג, מלטפים כל פעם ילד, כולל אותך, שנחה על השטיח; חמישי- תיאטרון בובות; שישי- שירון לשבת. הילדים מאיירים מספר שירים, להנאת המשפחה בארוחת הערב.
חשוב לא פחות- מצאי לך אפשרות לצאת ללא הילדים, דייט עם עצמך, שבו תתמלאי במה שאת אוהבת רק עבורך: חוג, פגישת חברות בבית קפה, מסאז' או ים…
כשאת מלאה במה שתורם לך ופועלת עם הילדים בהנאה, העייפות מתגמדת ושיתוף הפעולה של הילדים מתעצם. מודעות לטוב היא שם המשחק.
מניסיון, זה עובד.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
