כאשר רוצים ליצור מוצר חדש, יש להבין איך הוא הולך להסתדר בעולם. קצת כמו לעשות ילדים, ולתכנן מראש את העתיד שלהם. לוודא שהם ייכנסו לאוניברסיטה טובה, שיתעסקו בכל התחביבים הטובים והנכונים – ובאופן כללי יצמחו להיות האנשים שאנחנו רוצים שהם יהיו. זו בוודאי פילוסופיית הורות נהדרת, קראנו את זה פעם בעיתון. או על פוסטר. או שהמצאנו את זה ממש עכשיו. כך או כך, כאשר רוצים להביא מוצר חדש לעולם – אפשר להתייחס אליו כמו ילד שטרם נולד, ופשוט לתכנן את הממשק שלו עם העולם החיצון.
מסעו של מוצר: מה ייעודו?
שכן, אחד השלבים העיקריים בייצורו, אם הולכים על תכנון מוצר באופן מסורתי – הוא הבנת ייעוד המוצר, כמו גם הפעולות שהמוצר אמור למלא בעולם. לדוגמה, אם נסתכל על 'קורסיסטים' בשלל קורסים הקשורים לעיצוב מוצר ברחבי העולם – נוכל לזהות אנשים שחושבים מראש ולמפרע על הסביבה שהם רוצים לעזור לה, ועל איך המוצר יעזור להם. בין אם מדובר על סבון מיוחד לילדים, שהם אוהבים להשתמש בו – או מסיכת פנים מושכת ונעימה למי שאוהב לשדוד בנקים. למעשה, מדובר במעין שלב של אבחון והגדרת בעיה, כאשר המטרה היא לזהות את הצורך הקהילתי שהמוצר יכול לעזור למלא. בשלב זה, ניתן לייצר רעיונות שמהותם הוא מפגש עם הקרקע והבנה כמה טוב הם עושים זאת.
מעקב אחר אופי הפעילות והשימוש במוצר
אם ייצרנו מתקן שעוזר לנערים לעשות שיעורי בית – היכולת שלנו לזהות אם הוא עובד היא באם ניתן לחזור בשינוי ניכר בתוצאות פעולותיהם של אותם נערים. באם תוצאותיהם השתפרו, נוכל לייחס זאת למוצר. באם לא, נוכל לזהות פגמים בפעילותו ו/או יעילותו ולהתייחס לזה במיוחד. שלב זה נועד כאמור לאבחון ודיוק וזה מה שנוכל לעשות, כאשר נביא את הרעיון, או האיטרציה ההתחלתית של המוצר אל הקהילה שהוא אמור לשרת – ופשוט נראה כמה טוב הוא עושה זאת. במסגרת שלב האבחון והדיוק, על מתכנני המוצר להיות בקשר הולם וטוב עם הצרכן, כדי לזהות איזה מין שימוש הוא עושה במוצר ואם השימוש נעשה ככוונת המשורר, מדובר בחלק אינטגרלי של תכנון מכאני.
אם לדוגמה, המצאנו סבון כלים מיוחד, שהופך את חווית שטיפת הכלים למוזיקלית – נוכל להישאר בקשר עם המשתמש כדי לראות אם הוא אכן שר שירים ומפריח בועות סבון תוך כדי החוויה. או שמא, הוא משתמש בסבון כמתאבן או כרוטב מעל הסלט שלו. פגם שכזה בשימוש במוצר יכול לנבוע מאי הבנה או תיאום הציפיות לגבי השימוש במוצר, ואפשר שזה יהיה טבעי מאוד במיוחד אם המוצר לא הוסבר עד הסוף או אם מדובר בעיצוב שטרם הגיע לאיטרציה או לגרסה הסופית שלו. שכן, עיצוב פונקציונלי "ושלם" הוא זה שגם מסביר את עצמו. כלומר, אם נחזיק שלט לפלייסטיישן, או אייפוד טאץ' – גם בלי רקע קודם במכשירים, תוך זמן קצר לוודאי נפתח מומחיות בשליטה בהם גם בלי לקבל הסבר. לפחות כל עוד אנחנו פותחים לצורת החשיבה שמגיעה עם השימוש במכשירים הללו.
*כתבה שיווקית
