מי ליאור
"גיאולוגיה – אידיאולוגיה": ציוריה של האמנית פנינה שריג עוסקים בדימויי טבע ונוף, שכבות אדמה, מרבדים, מרבצים, סדקים ושברים. שריג מציגה מנעד רחב של מידע אשר בו מתכנסים תיאורים ויזואליים מרהיבים ביופיים, סימנים בעלי משמעות כמו תופעות טבע- רקמת אדמה ההופכת לרקמת אדם.
"מבשרו של הנוף המדברי עולה ההיסטוריה האנושית של החברה הישראלית, חלק מהקבלה לשורשים אשר מעלים אסוציאציות של בריאת העולם במדבר. בין שכבות המדבר צצים שמותיהם של שנים עשר השבטים אשר מעידים על המקורות". בעבודתה, לחולות גוונים רכים וטקסטורה זורמת, דימויים בעלי מרקם גס, מחוספס, המדגיש אותם כאלמנט זר בתוך הנוף העצום, דילמה בין האדם לבין כוחו העצום של הטבע. אלמנטים ארכיאולוגים בשכבות העתיקות, המבצבצות מבעד לרבדים שהצטברו, "תופעה ציורית שנרקמה מתוך התבוננות מדוקדקת וקשובה לנוף של מכתש רמון".
מנקודת מבטה האישית של שריג, נוף הינו חתך המגולם בו נוף פנימי, נוף קרביים של אדמה, חתך גלי וסכמתי, סכמה ויזואלית מוסכמת, תוצר של ידע, לימוד והקשבה למקום, למצוקים הנישאים לגובה למקום מרוחק, יבש ומרטיט. יצירות המזכירות ומעלות על הדעת את הפסוק "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" אשר מחזקות את המשמעות הסמלית של העבודות, הנטועות, שואפות אל הנצחי האינסופי והנשגב.
"אמולסיה": האמנית מלינה גברעם, מציגה בתערוכתה "אמלוסיה" סדרת עבודות העוסקת באלבום משפחתי, סצנות מתוך ילדותה שחסרה את תמונותיה, מכאן שהחליטה ליצור אלבום משפחתי משלה, המבוסס על זיכרונות, סיטואציות נורמטיביות מבית אבא, וציורי סלפי שלה ושל אמה. עבודותיה הם פועל יוצא של שחזור אלבום משפחתי, בני המשפחה, ההורים, האחים, סביבת ילדותה, הצריף בו חיה, סצנות מתוך דינמיקת חיים; הליכה על הדיונות, גן ציבורי נדנדה, משחקים באחו, משחקי גומי, דימויים מתוך זיכרונות המומים נהפכים לחזות ממשית על בד קנבס בשחור לבן התואם את צילומי התקופה. מלינה יוצרת ביוגרפיה משפחתית באמצעות טכניקה מעורבת של רישומים בגרפיט, פד גזה על בד קנבס מרוחים בדבק. לדבק משמעות של שמירה ותיעוד לדורות.
לתא המשפחתי פרשנות סובייקטיבית, חברתית ותרבותית, כאב של חיי מולדת בשנות החמישים. נסיבות משפחתיות המתאפיינות בגילויים הדדיים של אהבה, הנצחת רגע, נוסטלגיה. עיסוק בזיכרון שאבד, מסע שמחבר בין הזיכרון האישי לזיכרון הכללי. סדרת הציורים מעלה שאלות על מושג המשפחה בשנות החמישים, שאלות על קיום, אחדות ואושר. מלינה בוחנת את התא המשפחתי ומנציחה את זהותה וזהות המשפחה.
לצבע תפקיד משמעותי בעבודותיה, שחור ולבן, גוונים שונים של אפור. בעזרת בחירת הצבעים מתעדת את המציאות ומחקה אותה, מסייעת לבטא ביתר דייקנות את רעיונותיה, מצבי רוחה, הרהורי הדמויות והמסרים המובילים. הצבע משמש באופן ישיר כאמצעי הבעה להעברת האינפורמציה המושגית. כל גוון יוצר זיכרונות עם משמעויות שונות. הצבעים על גווניהם הרבים הופכים לנושא בפני עצמו.
מלינה שהכינה בילדותה בובות סמרטוטים, משחזרת את סדרת הבובות בספריה מיוחדת כדי לשמר את האוסף.התערוכה משקפת את העיסוק ביחסים בין משפחתיים מתוך עמדה סובייקטיבית של זיכרונות, מראות ודמיון פורה.
שתי התערוכות תנעלה ב- 30 בחודש. אוצרת התערוכות האמנית והיוצרת, טובה פסח.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
