ניחוח מן העבר

מי ליאור

התכונה בחגי תשרי התאפיינה בהתרגשות רבתי, בבתי האבן הפשוטים ובשוק הקטן של המושבה. עקרות הבית הכינו מטעמים והעשירו אותם בדרך יצירתית. מכל פינה עלה ניחוח עוגות שנאפו בסיר פלא על פתיליה וריח הסיד המשכר בישר את בואם של הימים הנוראים.
מסמכי הארכיון במוזיאון מספרים על תחושת ההתחדשות שמילאה את היישוב עם פרוס השנה החדשה. הרחובות שהיו גדושים בדוכני מכירה של "שנות טובות", התמסרו לנושאים אידיאולוגיים שעיקרן חלוציות, הגשמה ומשפחה; "ילדים נהגו להצטלם ועל התמונה שנשלחה לקרובי המשפחה בארץ ובחו"ל נכתב באותיות גדולות "שנה טובה". הבתים נצבעו בלבן בפנים ובחוץ, תופרת הגיעה לבתים לתפור בגדי חג חדשים ומי שידו לא הייתה משגת, קיבל בסתר בגדים חדשים". כך במסמכים שסיפרו עוד: "בגיגיות שחו להנאתם דגים לקראת הפיכתם בליל החג לגפילטע פיש, דגים ממולאים. את הבית מילא ריח החלות העגולות הנאפות ועוגיות שמרים, תפוחי עץ צופו בדבש וגם חבושים קילפו למכביר.
ההמולה וההכנות גלשו אל השוק שהמה ורעש. קירקור התרנגולות התערבב בקולות הסוחרים שהכריזו על מרכולתם, ערבים מהכפרים הסמוכים הגיעו רכובים על חמוריהם והביאו ירקות וביצים. האיש שידיו היו עמוסות בעבודה במיוחד היה השוחט, שאליו הובאו התרנגולות המקרקרות. משם אל מורטות הנוצות שהשאירו את התרנגולת ללא נוצה מיותרת ומהן הישר אל הסיר.
אצל עדת התימנים היה נהוג לשחוט עגל יומיים לפני כניסת החג. היו מיבשים את בשרו על ידי בישול ממושך,ממליחים ותולים אותו הרחק מפיו של החתול. מקרר היה מצרך יקר מדי. רק ליחידי סגולה מאושרים היה ארגז קרח קטן. נשלמו ההכנות, הבישולים וערב החג הגיע. שקט השתרר ברחבי הישוב. אווירה של קדושה שררה בחלל. הולכים לבית הכנסת לבושים בבגדים חדשים, בית הכנסת ממורק ומצוחצח והתפילה נישאת למרחקים. בתום התפילה, נפגשו בני המשפחה בחוץ והמפגש הפך למפגש חברתי. בבית חיכה שולחן ערוך, קידוש חגיגי, איחולי שנה טובה וארוחה חג דשנה".