לזכרם

מי ליאור

טור' שמעון איאסו ז"ל
בנם של עדי וארדאי, נולד באשקלון ב-11.10.1991, גדל והתחנך במוסדות החינוך בראשל"צ, למד בבית ספר ממלכתי-דתי "הראל", חטיבת ביניים "אחרון הבילויים" ובוגר תיכון "עמית עמל". שמעון היה תלמיד טוב ושקט שקיבל תעודות הצטיינות על השקעתו בלימודי גיאוגרפיה, תורה ויהדות, בהשקעה בסדר ובארגון, ויחסו הטוב לחבריו ללימודים. בכיתה י"ב קיבל תעודת הצטיינות על מחויבות אישית שביצע בשלמות.
איאסו התגייס ב-7 במרץ 2010, שירת בחטיבת גולני כלוחם גאה ואף הרבה לספר על כך בכל הזדמנות. על קירות חדרו בלטו מפת ארץ ישראל והסטיקר "גולני שלי", שני סמלים שאימץ קרוב ללבו באהבת אין קץ. את הרגליו הטובים מבית המשיך גם בצבא ובאלבום ההנצחה נכתב עליו כי הקפיד על שמירת סדר מופתי, אהב אסתטיקה ואקטואליה. חבריו שדיברו בו שבחים סיפרו על אדם הגון וישר, עד כדי שבמקרים בהם איחר מחליפו להגיע לתורנות ולהחליפו, איאסו לא הסגיר את סיבת איחורו למסדר וקיבל את עונשו בשקט. עוד סיפרו כי נהג לעזור במסעות ולסייע בסחיבת הציוד, כשכובד המשקל היה עליו ברובו. שמעון איאסו היה סקרן ושאף כל העת ללמוד ולהרחיב את הידע שלו בתחומים שונים. במהלך השירות גברה התעניינותו בספרות צבאית, ומדי הגיעו לביתו נהג לקפוץ לספרייה ולשאול כל ספר העוסק בצבא. הספר האחרון שקרא בבסיס, טרם מותו, היה "בא מלבנון" של מיכאל שיינפלד.
באלבום ההנצחה מתועדים גם דבריו של מפקדו, סגן-אלוף אייל, שכתב עליו: "שמעון שירת כלוחם באימון מתקדם בבסיס האימונים וההכשרות של חטיבת גולני. הוא שימש כקלע במחלקה וביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. היה עצמאי בביצוע משימותיו, ומילא אותן מתוך רצון לתרום מיכולותיו. הוא היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו. אדם נבון, אכפתי וקשוב לסובבים אותו, שהרבה לעזור ולסייע".
תימוכין נוספים לאישיותו הצנועה והאכפתית, נמצאו בפתקים המנוילנים שהותיר אחריו בארנקו האישי שנמסר לאמו: "להיות גולנצ'יק זה לקלל את הגשם והבוץ, אבל להתעקש לצאת למארב בלילה, להתקשר לאימא ולהרגיע, אין לשכוח". בשירותו הצבאי עבר שמעון מהמורות קשות מנשוא. שמעון התכונן למסע הכומתה של סוף האימון ותכנן שבחופשה של אחרי המסע ייסע לטיול בארצות הברית. בארנקו נמצאה בין היתר רשימת ספרים שהתכוון לקרוא, טרם לכן, "רמטכ"ל" מאת רם אורן, ו"האדמה רעדה (שלושים ושלושה ימים, לבנון 2006)" של אילן כפיר.
שמעון איאסו (19) מצא את מותו בעת מילוי תפקידו ב- י"ד בתשרי תשע"א (21.9.2010), ונטמן בבית העלמין הצבאי הישן בקו מקביל לביתו. הוא הותיר אח ביולוגי ושלושה אחים מנישואין שניים של האם עדי איאסו.

טור' אבבאו טארקן ז"ל

טור' אבבאו טארקן ז"ל התגייס לצה"ל ב – 3.7.2011, עם סיום הטירונות שרת כמאבטח מתקנים בבסיס פלמחים, חרף בקשתו לשרת כלוחם בגולני. אבבאו היה אח תאום לגסה שהתגייס שלושה חודשים לפניו לצנחנים ואח למקונט, שהתגייס לצה"ל חודש אחריו. שלושת האחים שהתחיילו בסמיכות הסבו גאווה גדולה לאמם אסקבה, שרוותה נחת מדמותם בחאקי.
באלבום ההנצחה נכתב כי אבבאו עשה כל שביכולתו לשנות את שירותו הצבאי ואף ביקש להעבירו מהבסיס, מה שלא יצא לפועל. ב- 26 בדצמבר 2011 מצא את מותו בנסיבות טרגיות.
לאבבאו הייתה חיבה גדולה לים ולכל מה שהטבע מציע, גילה כשרון מרשים בציור, אהב מוסיקה והתמסר בעיקר לגיטרה במשך שעות רבות. באותם רגעים קשים ומרים, כשכוחו לא עמד לו יותר, נמחו החלומות ועמם החיוך החם שליווה את אהבתו לטבע למוסיקה ולארץ ישראל. הותיר משפחה חד הורית כואבת ודואבת, בארץ וגם באתיופיה.
את כל אלה ועוד תיעד באלבום ההנצחה בני ברוצ'ינר, תלמיד תיכון עמית מקיף ג' בראשל"צ, שעלה לישראל מרומניה לפני כחמש שנים. את העבודה על השניים לקח על עצמו ברוצ'ינר במסגרת מחויבות אישית שמסביר ואומר: "בחירתי נובעת מאהבתי לארץ ישראל ולמולדת, ובעצם הנגיעה בצבא ובשכול מצאתי את החיבור בין הקשר לדם ואדמה. במהלך המיזם הזה התוודעתי למוטיבציה, לאתגרים וגם לקושי העומד בפני הלוחמים, סיפורי גבורה אצילים וסיפורים טרגיים מכמירי לב".