רונן דמארי
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה על ידי החברות, פסק כי העירייה התרשלה וחייב אותה לפצות את החברות התובעות. השופט אורן שוורץ, פסק כי העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה התרשלו כלפי התובעות בכך שלא נקטו בפתרון סביר ומידתי יותר לבעיה שנוצרה בשטח.
את התביעה הגישו חברת ״נאות מזרחי״ וחברת ״אחים עזרא״ שבבעלותן היה שטח בראשון לציון. הן טענו כי בקשותיהן השונות לקבל היתר לבניית מרכז מסחרי בקרקע נדחו בתואנות שונות במשך כ-15 שנים ללא הצדקה.
בין התובעות לבין הנתבעות התנהלו הליכים משפטיים רבים, שסופם בפסק דין של בית המשפט העליון מלפני כארבע שנים, בו אושרה החלטת ועדת הערר שלא לתת לתובעות היתר בניה. עם זאת, בפסק הדין נקבע כי ״כדי לאזן בין האינטרס הציבורי הקיים שמנע את מתן ההיתר לבין האינטרס הקנייני של הפרט במימוש רכושו, פתוחה בפניו הדרך לתבוע פיצוי מהרשות הרלבנטית״.
בעקבות פסק הדין, עתרו התובעות לפיצוי של 30 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו להן עקב אי מתן היתר הבניה ובכלל זה אובדן הכנסה, עלויות מימון והוצאות משפטיות. לטענתן, העירייה בחרה ״להתעמר״ בהן ולפגוע בזכותן לעשות שימוש בשטח, תוך הקצאתו לחניון לשימוש הציבור.
מנגד, טענה העירייה כי הוועדה המקומית אישרה לאורך השנים את בקשת התובעות לקבלת היתר בניה אך הן לא פעלו להוצאתו, ככל הנראה בשל סכסוכים פנימיים. לדבריהן, מאחר שהשטח עמד ריק שנים ארוכות, פעלה העירייה במסגרת סמכותה להפוך אותו לחניון זמני לתושבים.
"פתרון נוח זמין וזול"
בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי: הוא קבע כי ב-2005 העירייה קיבלה החלטה להוציא צו חניה זמני לשטח, עקב מצוקת החניה בשכונה מבלי לערוך לתובעות שימוע. בנוסף, העירייה התעלמה מפניותיה של נאות מזרחי שביקשה לעשות שימוש בשטח כמגרש חניה פרטי. ״בהתנהלותה הפרה העירייה סטנדרט ראוי של התנהלות רשות שלטונית ורשות מקומית סבירה״, כתב השופט.
השופט הוסיף שלא ברור מדוע לאורך השנים העירייה לא יזמה תכנית שתשנה את ייעוד השטח, או לא הפקיעה אותו תוך מתן פיצוי הולם לתובעות. לדבריו, היא גם יכלה לבנות מגרש חניה תת קרקעי שמעליו יוקם המרכז המסחרי אך היא לא עשתה כן, על אף שהתובעות נתנו הסכמתן לכך. ״במקום פתרונות אלה בחרה העירייה בפתרון נוח, זמין וזול עבורה…שאינו מתחשב בזכות הקניין של התובעות״. לשון פסק הדין.
באשר לוועדה המקומית, קבע השופט כי בשנת 2010 הגישה חברת נאות מזרחי בקשה להיתר בניה שתאמה את הדרישות התכנוניות ולא הייתה מניעה לאשר אותה. בהקשר זה קבע השופט שמאחר שכבר ב-2003 הוועדה המקומית הייתה ערה לבעיית החניה בשכונה, היה עליה לנקוט בפעולה תכנונית אפקטיבית למציאת פתרון יציב וקבוע.
בסיכומו של דבר חייב השופט את העירייה לפצות את התובעות בסכום כולל של כ -1,500,000 שקלים. זאת לצד הוצאות משפט בסך 120,000 שקלים ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 200,000 שקלים.
מהעירייה נמסר: "עיריית ראשון לציון פעלה כשלנגד עיניה נמצאת טובת הציבור ותו לא. לראייה, על אף תביעה מנופחת ומוגזמת של יזמי בניה כנגד עיריית ראשון לציון והועדה המקומית, הכיר ביהמ"ש המחוזי רק ב – 5% מהסכום שנתבע וחייב את עיריית ראשון לציון והוועדה המקומית בתשלום 1,500,000 ₪ תחת 30 המיליון שנתבעו במקור ע"י היזמים. כמו כן קבע ביהמ"ש המחוזי כי סכום זה ישולם מתוך פוליסות הביטוח של העירייה והוועדה המקומית, שכן המקרה הוכר כחוסה תחת פוליסות ביטוח האחריות המקצועית של העירייה והוועדה המקומית".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
