"אלי מסר עצמו כל חייו למען הציבור"

רונן דמארי

השבוע התקיימה בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון אזכרת יום השנה לפטירתו של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה לשעבר עו"ד אלי יבלון ז"ל, שהלך לפני כשנה לעולמו בטרם עת. באזכרה השתתפו אישי ציבור רבים בהם ראש ישיבת ההסדר ונשיא הגרעין התורני בעיר הרב שלמה לוי, ראש העירייה דב צור, חברי מועצת העיר אסף דעבול, מיכל קלדרון ואוהד אוזן, אלמנתו של אלי ז"ל דינה, הילדים פרופ' קובי יבלון ועורכי הדין גדעון ונועם יבלון לצד נכדיו, רבנים ואישי ציבור נוספים.
יבלון כיהן לאורך השנים בתפקידי ניהול שונים בתעשייה האווירית, היה מראשי הקהילה הדתית לאומית בראשון לציון במשך עשרות ואף כיהן במשך חמש קדנציות כחבר מועצת העיר ראשון לציון מטעם הבית היהודי. לאחר האזכרה נערך ערב לזכרו בבית הכנסת משכן דוד בעיר בו התפלל.
ראש ישיבת ההסדר ונשיא הגרעין התורני הרב שלמה לוי, חברו הקרוב של יבלון, ספד לו בערב שנערך לזכרו באומרו: "קשה להאמין שכבר עברה שנה, אך גלגלי הזמן עושים את שלהם. הצניעות והענווה היו הדבר הראשון במעלה שהצטיינת בהם, הענווה הזו היא היסוד לכל העשייה כפי שהרמב"ם אמר באיגרת כי מידת הענווה שתיקנה היא שתאפשר לך לעשות את המיטב למען הציבור שאותו אתה משרת. כאשר אתה לא עושה על מנת לקבל פרס אלא למען הציבור, הרי שעשייתך עבור הציבור היא שממילא מחזקת אותך להמשיך ולעשות. הדמות שממנה ניתן ללמוד על כך היא דמותו של שמואל הנביא, שמסר עצמו לטובת הציבור, ולא ראה כלל בטובת ההנאה של עצמו. 'הרוצה ליהנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל' .
שמואל בניגוד לאלישע לא ביקש דבר מהציבור, ולא רצה שיתנו לו דבר, נתן כל שיכל ממרצו עבור הציבור וכל כולו מסור היה לעשייה ולנתינה ולא הייתה שאלה בחיי שמואל הנביא מה ייצא לי מזה? אותה התנהלות אפיינה את אלי ז"ל שתמיד פעל ללא לאות למען הציבור ללא רצון לקבל פרס. מנהיג נמדד ביכולת שלו להתנהל ולעשות למען הציבור בצנעה ובענווה ובכך לתת לציבור תחושה שהוא חלק בלתי נפרד ממנו, וכך היה אלי. כשהקמנו את בית המדרש מרחבים הוא התעקש על כך שכל השיעורים יהיו בחינם על מנת שהשערים יוסרו ושכולם יוכלו ללמוד תורה. אלי היה עוזר לכל אדם ללא יוצא מן הכלל, תמיד תרם ועשה ללא התניה וללא גבולות וכולו היה בתרומה ועזרה למען הציבור. בזכות עשייתו זכה לשם טוב בעולם, ובעז"ה שנזכה שנשמתו תמשיך לרחף מעלינו וללמד אותנו מוסר ושכל טוב ושנזכה לראות את הפירות שהשאיר לנו בעולם הזה הולכים ומתפתחים".
יו"ר עמותת בית הכנסת "משכן דוד" יעקב עזרא ציין כי "יציאתו של אלי ז"ל מן העולם השפיעה באופן קשה על כולם ובראש ובראשונה על דינה אישתו, הילדים והנכדים. אלי היה ממייסדי בית הכנסת, אך מעולם לא רצה בתפקיד והעדיף להיות פעיל ולעזור מן הצד ככל שיידרש ובכל צורך ותמיד בזמנים של חילוקי דעות היה לו פתרון יצירתי שהיה מקובל על כולם, כשהכל נעשה כדרכו בנועם ובחיוך. חסרה לנו אצל אלי התבונה המיוחדת שהייתה לו, חז"ל אומרים כי תלמיד חכם צריך שתהיה לו שמינית של גאווה, אך לאלי לא הייתה גאווה כלל, ותמיד היה פועל לטובת הציבור ועושה ופועל המון עבור כלל הציבור, אך תמיד בשקט בצנעה".
חברו הקרוב של אלי דודו טאובמן ציין כי "עברה שנה והאובדן של חבר יקר הוא קשה, היית מקצוען ודקדקן בכל התחומים שבהם עסקת, צנוע וביישן, איש של עקרונות בחייך האישיים והציבוריים, נלחמת עובר כל עוול של כל אדם, ולא פעם הלכת כנגד הזרם מתוך תחושת שליחות ואמונה בצדקת הדרך. היית אדם חד, ממוקד, אוהב ואהוב על אלה שבאו איתך במגע, אדם ששילב לימוד תורה לצד פוליטיקה ושליחות ציבור. היית איש משפחה למופת, אבא וסב אהוב ואשרי האיש שזכה למשפחה כה נפלאה שכוללת את דינה אשתך שהייתה תמיד לצדך ותמכה בך בכל דרכיך, לצד ילדיך ונכדיך שהיו עוגן עבורך. רוחך תמיד תלווה אותנו, של ליבריות, סובלנות ואהבה, אהבת ישראל ועם ישראל. אלי תחסר לנו יהי זכרך ברוך לעולמים".