עשיר באהבה

כתבה וצילמה ורדה טלמור

"התפיסה שלי אומרת, שאשתי ואני מרוויחים משכורות של העשירון העליון מרגע שיצאנו מהאוניברסיטה ואנחנו יכולים לגדל את הילדים שלנו בחינוך פרטי, יכולים לנסוע באוטו יותר גדול ולחיות בבית יותר גדול. אבל, זה רק אנחנו, ואנחנו חייבים שהקהילה הסובבת אותנו, שהחברים שלנו גם כן יוכלו ליהנות מהיכולות שלנו. אנחנו יכולים להיות אגוצנטרים, אבל לא רוצים להיות שם. רוצים, שהקהילה שסובבת אותנו גם תצליח. ואם אני יודע לקחת את היכולות שלי ולתרום למען האחר ולגייס אנשים נוספים, אז הרווחתי. אני חושב שאני יודע, שאני לומד לעשות את זה".
הדובר הוא אדם צעיר יחסית, יניב עבדי יליד אשקלון, שלמרות גילו, 39, יש מאחוריו רקורד נמשך ומכובד ביותר של עשייה התנדבותית – כל יום, מדי לילה אם לדייק, הוא עסוק בעשייה חברתית, מרדים את הילדים ויוצא לפגישות ולעשייה – ולצד זה, רקורד מכובד לא פחות של עבודה במקצועות ובמקומות נחשבים. משרד האוצר, למשל.
יניב עבדי מהנדס מערכות מידע ובעל תואר ראשון בתחום זה ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון וגם התמחות בגישור טרנספורמטיבי. נשוי לעדי, "האישה הכי מצחיקה בעולם, שיש לה את כל הטייטלים (תארים) שלי", מהנדסת מערכות מידע ובוגרת מנהל עסקים שעובדת כמנתחת מערכות ומנהלת פרויקטים במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי, איכילוב. השניים, הורים לשלושה, שחר בן 10, עמית בת שבע וליאור בת הארבע, כבר 20 שנה ביחד – הכירו בצבא, למדו ועשו ביחד את התארים שלהם ונישאו בשנת 2005 ולפני כ-15 שנה עברו לגור ברחובות. תחילה גרו בבית הורי עדי ולפני כשנתיים רכשו דירת גג בטבור העיר בה הם גרים כיום.
בתחילה עבד יניב עבדי בחברות ביטוח ומשם עבר למשרד האוצר. מעל שלוש שנים עבד באגף החשב הכללי, תפקיד אותו מילאה בת דודתו מדרגה שנייה, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו עד לפני חודשים ספורים והאישה היחידה שמילאה תפקיד זה ("לא עבדתי איתה, כשאני הייתי בשלבי סיום היא הגיעה") ובמקביל גם באגף שוק ההון. שם המשפחה שלהם נכתב שונה. הוא שייך לחלק של השבט המשפחתי שהוריד את האות א', כלומר, לא עבאדי אלא עבדי.
כיום, איש של חברת הייטק שמספקת שירותי ייעוץ לרשות שדות התעופה, יניב עבדי עובד ברשות ומשמש כיועץ מערכות פיננסיות של השקעות לטווח ארוך דוגמת קרנות פנסיה והשקעות לטווח קצר דוגמת תזרים מזומנים של הרשות, אך לא מסתפק בכך, מסתבר. את היידע והניסיון שצבר לצד יצירתיות אישית, תרגם לפני כחצי שנה לטובת ייסוד והקמת חברת סטארט אפ בשם 'אינפיניטי פייננס', INFINITY FINANACE, בתחומי מערכות פיננסיות דוגמת ניהול מכרזי פק"מים, פקדונות קצרי מועד ועובד אל מול הבנקים בישראל. מדובר, הוא אומר, במכרזים על ציטוטי מט"ח שבאים ליידע חברות שמבקשות להמיר סכומי כסף גדולים ומדובר במיליונים, איזה הוא הבנק שייתן להם את השער הטוב ביותר עבור המטבע אותו הם מבקשים להמיר וזאת על ידי עריכת מכרז בין-בנקאי, הווה אומר, תחרות בין הבנקים. "ככה אנחנו גורמים לאותה חברה להגדיר את התשואה שלה". את החברה הקים יחד עם עוד שלושה שותפים כאשר יניב מחזיק ב-50 אחוז ממניותיה. "אנחנו בתחילת הדרך, בתקופה של פיילוט עם כמה לקוחות מרכזיים, בודקים את המערכת".
והוא משמש גם כיועץ עצמאי בתחום הפיתוח העסקי, גדילה וצמיחה של עסק וגם בתחום האישי פרטי. "מדובר בתכנית הבראה כלכלית משפחתית" הוא אומר ומדגיש, "אני לא קואוצ'ר".
אז אתה עשיר כיום? יניב פוקח זוג עיניים נדהמות. לוקח לו שבריר שנייה להתעשת. "עשיר? באהבה!", הוא מחייך.
למען הקהילה
התנדבויות, בלשון רבים, לא התנדבות אחת, מהוות חלק בלתי נפרד מחייו של יניב עבדי, כשהטריגר לפעילות הזאת היה כאשר בנו היה בגן עירוני וזיהום צואת חתולים שהיה בארגז החול שבגן גרם לכך שילדים הגיעו לחדר מיון. מקרה נוסף, כאשר הגננת פנתה אליו בהקשר לאיסוף כספים עבור ילדה חולת סרטן. "אני טוב מאוד בניהול", הוא אומר, "והייתה לי הזכות להיות מעורב בארגון הפנינג לגיוס תרומות עבור הטיפולים לילדה. את היכולת הזו של ארגון והתרמת אנשים לעשייה מגלים לאט לאט. זה היה לפני כארבע, חמש שנים. מגלים את היכולת לאט כי אני גם איש עובד וצריך לדעת למצוא את האיזונים האלה בין משפחה, עבודה, חברים – ותרומה לקהילה".
העשייה ההתנדבותית שלו למען הקהילה, העשייה בתחום החברתי למען אלה שהגורל לא האיר להם פנים היא חלק בלתי נפרד מהווייתו של יניב, כך נראה והוא עושה זאת בהתחשבות וברגישות, משתדל לא לפגוע בכבודם של אלה שנזקקים לעזרה.
"ברור לי שכסף מעוור עיני אנשים. אני מאמין ומקווה מאוד שמי שאיתי ומי שמסביבי הם אנשים טובים וישרי דרך", אומר מי שייסד ועומד בראש עמותת 'הקולקטיב הכלכלי' ("יחד עם אשתי"), שעוסקת בחינוך פיננסי ועושה כנסים חינמיים בתחום. "הקמנו את העמותה לטובת ניסיון פתיחת סופרמרקט חברתי ברחובות. לא הצלחנו, אבל העמותה נשארה לטובת הפעילות החברתית. שקל לא עובר בה. אין מקבלי משכורות ואין מקבלי הוצאות.
"אני יו"ר הנהגת ההורים של בית ספר וייצמן. אני מתנדב בעמותת 'פעמונים' שמלווה משפחות להעצמה לעצמאות כלכלית, עמותה ארצית. כל פעם אני מקבל משפחה אחת והליווי לוקח כשמונה חודשים". והוא גם יועץ ויו"ר ועדת הביקורת של העמותה לצמצום פערים חברתיים, שנוסדה בעקבות המחאה החברתית. "זה תפקיד שעכשיו אני בסוף שלו, מעביר אותו לאחר", הוא מוסיף. במקביל הוא מקדיש מזמנו למרכז לצדק חברתי, מרכז שם את הקורס למנהיגות הורית שבא לתרום להורים ולהביא לידיעתם את הדרכים בהן ביכולתם להשפיע על מקבלי ההחלטות הן בשלטון המקומי והן במשרדי הממשלה, איסוף המידע וביצוע פעולה כשהכול קשור בחינוך הילדים, הוא אומר.
בכל יום חמישי בערב או ששי בבוקר, הוא אישית לוקח שקית עם מצרכים יבשים שהכינו מתנדבים, "שימורים, אורז, שמן, קמח וגם עוף אחד, אוכל בסיסי, מה שיש ומעביר למשפחה שזקוקה להם. אני מקווה. כשאני בא, גם כשאני רואה את בעל הבית למטה, אני לא נותן לו (את השקית), אני עולה למעלה. אין סיכוי שאני אפגע לו בכבוד".
וישנו גם פרויקט 'תיק לכל ילד' שזכה לסיקור תקשורתי וגם הסופר החברתי שהם פותחים אחת לשנה, לפני פסח, ליד 'תקוותנו' ברחוב הרצל. "אני מסביר לילדים שלי שזה סופר לטובת מכירת אוכל במחירים נמוכים. אני לא מדבר איתם על נזקקות. אני משקף להם את הקהילתיות והעזרה ההדדית".
– היית פעם רעב?
"לא. אבי עבד בשתי משרות, קורא מונים בחברת חשמל ושליח פרחים. אמי הייתה קופאית בשק"ם. הורי לא החסירו ממני ומאחותי שום דבר. משפחה נורמטיבית לחלוטין.
"אני הייתי ילד חריג, נולדתי בלי אוזן", הוא מצביע על אוזן ימין, "זה אחרי ניתוח. עברתי הרבה ניתוחים מגיל 12 עד גיל 25". והוא גם אינו שומע באותה אוזן, הוא אומר ומספר שנולד רק עם תנוך. אומר ומפתיע, מדהים אותי. השמיעה שלו נהדרת והרופאים עשו עבודה מעולה עד כדי כך שלא הבחנתי בדבר, אני אומרת לו. "עכשיו אני הולך עם שיער קצר, כשהייתי ילד הייתי הולך עם שיער ארוך. אני בטוח שגם זה בנה את האישיות שלי".
-הילדים לעגו לך בגלל זה?
"בטח. ילדים זה עם אכזר. אין לי אוזן תיכונה ואין לי אוזן חיצונית. אני לא הולך למסיבות ומשתדל לא להיות ליד רמקולים. זהו קושי, כי אם מישהו (ילד) רואה משהו שונה הוא מנסה אותו, כמו ללכת איתי מכות. אני בטוח שזה השפיע עליי וגרם לי לסגת במקומות אחדים ולעמוד על שלי באחרים. זה גרם לי לזהות כאב אצל האחר".
המצב השתנה כשהפך להיות חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, חלק מקבוצה. "כשיש קבוצה מקבלים את החוזקות שלה, את הגיבוי". עבר קורס הדרכה והפך להיות מדריך כשהוא רוכש כישורים ניהוליים מדרגה ראשונה.
בכל פעם הוא לוקח עוד פרויקט. איך הוא מספיק לעשות את הכול? "לאט לאט. באיזונים ובהרבה שעות של השקעה. הפעילות ההתנדבותית היא בערב, אחרי שעות העבודה. היא באה עם גיוס של המשפחה", אומר מי שהתנדב גם בשכונות מצוקה באשקלון עוד בהיותו נער, עד לגיוסו לצבא.
"אנחנו לא בונים את הפעילות מתוך נזקקות אלא מתוך ערבות הדדית, מתוך הרצון ליצור והעשייה החברתית. אני מזמין את האנשים לעשות. אפשר לפנות אלי בכל דרך, טלפון, דיגיטל, דרך קהילת צדק חברתי. מי שרוצה, מגיע", זה הקול קורא של יניב עבדי למתנדבים שיגיעו ויטו כתף.