"חמש הארות על פיסול" | גל גפן
דף הבית / חדשות 4 / "חמש הארות על פיסול"

"חמש הארות על פיסול"

מי ליאורמי ליאור חמש התערוכות המוצגות בחללי התצוגה של הגלריה העירונית לאמנות, מבקשות להאיר על המדיום הפיסולי המיוחד שקשה להתעלם ממנו. אוצרת התערוכות אפי גן, מציינת כי הנוכחות החזקה שלו מאפשרת לצופה להסתובב בין האובייקטים ובו זמנית לתהות  האם קיים מכנה משותף ביניהם, והאם זה מתקשר עם המגמות העולמיות. אפי מדגישה כי התערוכות מבקשות להאיר על היצירה הפיסולית ולהדגים את המורכבות והעכשוויות של המדיום תוך שהוא "מנהל מערכות יחסים" מרתקות, עם מדיומים אחרים כמו הציור והצילום, עם חלל ועם חוץ. יואב בן דב: מציג את 'פגע סוס'. שם הפסל מכוון אל פגסוס מהמיתולוגיה היוונית אך גם לגלגולו של הפסל  המיוחד שמקורו במכונית ישנה. הפסל מכיל את התהליך שעברה המכונית  ועדיין עוברת תוך כדי 'גיחות' אל עולם האמנות- כמיצב, כמיצג נוסע וכפסל. הצבתו של הפסל בכניסה נותן לו מקום של 'שומר סף' אך הוא אינו שומר כפשוטו, אלא בא להגחיך את פעולות שמירת הסף. 'פגע-סוס' הוא עדות לסיפורים וגלגולם, מקומם בזמן ועוד.       ארהל'ה בן אריה: מציג יצירות חרס לצד סירות מתכת. עבודות החרס קשורות בקשר הדוק אל המרחב והטבע הישראלי בו הוא גר ופועל. עבודות החרס מדמות צומח פיסולי והם מייצגים אדמה ומקום. הסירות לעומתן, מדמות צעצועים גדולים המהווים מטאפורה לרוח השואפת לפרוץ למרחקים אך גם יודעת לנשב במחוזות המשחק. בין היתר מוצגת עבודת חוצות שלו שכותרתה שבשבת בשכונת מרום ראשון במזרח העיר. עמית קבסה: מציג עבודות פיסול לצד עבודת ציור גדולה ומתוך כך מעלה את היחסים שבין ציור לפיסול. הפסל הנו דמות עשויה ממגוון טכניקות וחומרים, עומד על משטח נייד, ומיקומו בחדר הוא ביחס לציור מופשט וגדול:"הרעיון להביא את הציור כ"רקע" לפיסול, מהווה חיבור לא טבעי אשר מאתגר את האובייקטים והצבתם במפלס מחשבתי מדויק.יחד עם זאת הם מציגים יחסים בין דו-ממד לתלת-ממד.
רות אור: תכננה ויצרה מיצב פיסולי במיוחד לחלל התצוגה בגלריה.  עבודותיה עשויות גם הם ממגוון חומרים. במהלך העבודה שלבה  זיכרונות שהתחברו וטוו את היצירה אשר בה ניכרת עבודת יד עמלנית, מכאנית, החוזרת על עצמה- כעבודת יד מסורתית המחקה ייצור המוני. הטעויות נשארות כעדות מכוונת החושפות את תהליך העבודה, המזמין את הצופה להסתובב בין האובייקטים ולחוות את  תהליך היצירה.  כאמור, המיצב של רות אור כולל בראשיתו זכרונות משפחתיים, מקיבוץ רמת הכובש וחברת הילדים שעמם גדלה, חוויה הנשענת על תנועה בין שייכות לאי שייכות (שפה, חברת ילדים, מקום) מהם נע המיצב למחוזות הפשטה ותעתוע. תמר ניסים: אינה פסלת אלא אמנית העוסקת בפרפורמנס, מדיום אמנותי המתייחס אל הגוף ככלי מרכזי. המיצג שלה נעשה בפעולה חד-פעמית המתרחשת בגלריה בערב הפתיחה. הפעולה מייצרת דיאלוג סמוי עם פיסול, מאחר שהיא הופכת לאובייקט בחלל, לערב אחד.  אובייקט נושם, חי, שאינו נע כמעט, ותנועתו הסמויה מכריחה את הצופה לעצור ולנסות להתחקות אחר דופק פעולתו. האמנית משתמשת בחפץ – מיטה. הנחתו בחדר כחפץ פיסולי שמתעורר לחיים עם התכרבלותה העוברית בתוכו, מייצרת שיחה פנימית אצל הצופה. לאחר אירוע הפתיחה נשארת המיטה כזיכרון למיצג שהיה, זיכרון הפועל גם אצל הצופה שכן מדובר במיטת ילדות.בכל אלה מתגלם דיאלוג, דיבור פנימי, ושיח מוזמן שמקורו בהשראת המיצב. אוצרת התערוכות: אפי גן. התערוכות תינעלנה ב- 7 בדצמבר.
 

(צילום: ארהל'ה בן אריה)
(צילום: אמיר ויינברג)
(צילום: עמית קבסה)

  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

צילום דוברות איחוד הצלה 1

בת ים: ילד נפצע בנפילה ברחוב בלפור