מה חשוב לדעת על תרופות לקשב וריכוז

סוגי התרופות לקשב וריכוז

ישנם סוגים רבים של תרופות לקשב וריכוז, כאשר המוכר ביותר מבין הסוגים הוא הריטלין, אשר בשל התכונות שלו בדרך כלל ניתן כתרופת קשב וריכוז הראשונה שהמטופל יקבל (לרוב גם האחרונה, היות ורוב המטופלים נשארים עם ריטלין). תרופות לקשב וריכוז מתחלקות לשתי משפחות עיקריות – משפחת הממריצים (סטימולנטים) ומשפחת האמפטמינים.

משפחת הממריצים

תרופות לקשב וריכזו ממשפחת הממריצים, כאשר הריטלין היא המוכרת ביותר ביניהן, מכילות את החומר הפעיל מתילפנידאט. תרופות לקשב וריכוז ממשפחת הממריצים עשויות לגרום לתופעות לוואי כגון: עצבנות, נמנום, הפרעות שינה, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות, חוסר תיאבון או דפיקות לב,
ריטלין: סוגי הריטלין שונים זה מזה לפי משך ההשפעה שלהם. כאשר הריטלין הרגיל הוא בעל השפעה של 4 שעות, אותו ניתן לקחת עד 3 פעמים ביום, ריטלין עם שחרור מושהה (SR – Sustained Release) משפיע לאורך שש שעות, וריטלין ארוך טווח (LA – Long Acting) אשר ניתן במנה בודדת, בצורת כמוסה, ויש לו השפעה של 8 שעות.
קונצרטה (Concerta):קונצרטה היא תרופה לקשב וריכוז המשפיעה במשך 12 שעות מאחר ויש לה מרכיב המשהה את שיחרור החומר הפעיל, והיא מותאמת בעיקר לילדים אשר מתקשים לא רק בזמן הלימודים אלא גם אחר-הצהריים ולמבוגרים אשר זקוקים להשפעה הארוכה לצורך עבודתם.
סטרטרה (Startera):הסטרטרה מעלה את ריכוזו את של הנוראפינפרין, נוירוטרנזמיטור אחר במוח. היתרונות של סטרטרה הן במשך פעילות ארוך יותר, ותופעות הלוואי שלה מופחתות. התרופה מתחילה להשפיע רק לאחר כמה שבועות.
מדבקות דייטרנה (Daytrana): אלו הן מדבקות המכילות את החומר הפעיל אשר נספג דרך העור אל מערכת הדם. לדייטרנה פחות תופעות לוואי מאשר ריטלין והיא אינה משפיעה על הכבד, משך פעילותה כ-12 שעות, והיתרון שלה הוא בכך שכאשר אין יותר צורך בהשפעה שלה ניתן פשוט להסיר את המדבקה.

משפחת האמפטמינים

תרופות לקשב וריכוז ממשפחת האמפטמינים מגרות את מערכת העצבים, ובכך נבדלות מהממריצים.
תופעות הלוואי כוללות ירידה בתיאבון, כאבי בטן, כאבי ראש וקשיי הירדמות.
אדרל (Adderall):אחת מ-200 התרופות הנרשמות ביותר בארה"ב, אשר לאחרונה החל שיווקה גם בישראל. חלק מהחומרים הפעילים מתחילים לפעול מיד וחלק לאחר מספר שעות, ולכן מתקבל זמן אפקטיבי גבוה יותר, של עד 12 שעות.
דקסדרין (Dexedrin): התרופה נחשבת לתרופה חלופית לריטלין, מאחר ופעילותה דומה לשל הריטלין וגם תופעות הלוואי שלה דומות. היא שייכת למשפחת האמפטמינים, אך מחקרים מצאו כי ילדים הגיבו לה באופן דומה לריטלין.