אהבה, זהירות גבול לפנייך!

מן הימים הראשונים של ההיסטוריה בני האדם ערגו לזוגיות ומאז ועד היום יש לה גוונים וצורות רבות. יש זוגות הטרוגניים, זוגות בני אותו מין, דת ואזרחות ויש גם זוגות מעורבים. יש זוגות המחליטים למסד את הקשר ויש אשר חיים ללא "החותמת" הרשמית, הם לא יכולים או לא מעוניינים להתחתן אך מפתחים זוגיות רצינית ויציבה. זוגיות היא סטטוס, ולכן יש לה משמעויות פורמליות גם ללא מיסוד פורמלי, זה לא עושה אותם פחות זוג או פחות אוהבים ובמקומות רבים אין לכך כלל חשיבות. אבל כאשר מדובר על זוגות לא נשואים, אשר אחד מבני הזוג אינו יהודי ואינו תושב ישראלי ושניהם מבקשים לייצר להם בית בישראל, כאן כבר מדובר על סיפור אחר ובדרך כלל מאתגר.

ישראל, ככל מדינות העולם, חוקקה חוק המסדיר את היתרי הכניסה, אשרת השהות וההשתקעות במדינה, חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.יש מקרים יחסית פשוטים, המדברים על תושבים חוזרים, זוגות יהודיים וכן סיפורים מורכבים כמו למשל כאשר מבקשים אדם או אישה, בעלי נתינות זרה, הנשואים לאזרח/ית ישראלי/ת להסדיר את מעמדם החוקי בישראל.

אך מה קורה כאשר מדובר על זוג שאינו נשוי, כזה שאין לו הוכחות רשמיות לזוגיות, או זוגות בני אותו המין? על מנת לקבל אשרה על סמך חיים משותפים (מתוך הכרה של ידועים בציבור המנהלים חיים משותפים), משרד הפנים ייצר נוהל, המכונה: נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין. נוהל אשר נערך לאחר שהוכחה אמיתות וכנות הזוגיות, עוצמת הקשר הזוגי, עמידה בקריטריונים מגוונים ומגורים משותפים הלכה למעשה לאורך זמן. המטרה היא לאפשר לבני זוג לקיים יחד תא משפחתי אמיתי לאחר עמידה בתנאים, בדיקה קפדנית ואישור הדרגתי האורך 7 שנים.

מדובר על תהליך מורכב וקפדני, הדורש הרבה סבלנות, התמודדות עם הבירוקרטיה הישראלית ובעיקר משאבי זמן ורגש. .בתום הבדיקות המורכבות, לאחר הגשת הבקשה ובמידה ויוחלט לאשרה – כמובן תוך העדר מניעה – ניתן יהא להתחיל בהליך המדורג אשר במסגרתו יינתן לבן הזוג הזר, רישיון ישיבה ועבודה מסוג ב/1 כללי ובהמשך, תוך התקדמות התהליך, רישיון לישיבת ארעי (א/5)בתום ההליך המתיש, במידה והכל יתנהל כשורה וינוהל בצורה מקצועית תאושר תושבות קבע ו/או אזרחות ישראלית.

התנאים והדרישות של נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין:

התנאי הראשון הוא נוכחות אישית חובה. במידה ושני בני הזוג בישראל – חובת נוכחות אישית של שניהם בלשכת הרשות. במידה והמוזמן מוחזק במשמורת תוגש הבקשה בנוכחות הישראלי בלבד. במידה ובן הזוג הישראלי בארץ ובן הזוג הזר שוהה בחו"ל – חובת נוכחות של הישראלי בלשכה, בעוד הקונסוליה תחל בטיפול מול בן הזוג הזר רק לאחר הגשת הבקשה בישראל. במידה ושני בני הזוג נמצאים מחוץ לישראל – חובת נוכחות של שני בני הזוג בנציגות ישראל במקום מושבם, לרבות כאשר המוזמן הינו נתין מדינה הפטורה מאשרת כניסה מוסדרת מראש.

 

בשלב הבא נדרשים בני הזוג להמציא מסמכים רבים, ראיות לבחינת תוקף הזוגיות והקשר, אסמכתאות שמדובר בקשר כנה ולא בנישואים פיקטיביים וכד', ללא המסמכים הנ"ל לא ניתן לפתוח תיק לטיפול בבקשה:

• טופס בקשה על כל סעיפיו (בקשה לקבלת/הארכת רישיון ישיבה)
• תעודת נישואין מקורית, מאומתת ומתורגמת.
• 2 תמונות חזותיות של כל אחד מבני הזוג
• תעודת זהות של בן הזוג הישראלי, כולל הספח. (בקונסוליה בחו"ל- מסמך מזהה ישראלי (דרכון/ אשרת חוזר/ תמי"ל/ת"ז / כרטיס יוצא(
• דרכון של בן הזוג הזר, בתוקף לשנתיים לפחות.
• תעודת לידה מאומתת של בן הזוג הזר במידה והוצגה תעודת לידה מקורית – אין צורך באימותה.
• במידה ובוצעו בעבר שינויי שם (פרטי/משפחה) של בן הזוג הזר יש להציג תעודה ציבורית המעידה על שינויי שם.
• תעודה ציבורית עדכנית ממדינתו המעידה על מצב אישי נוכחי וקודם של המוזמן.
• תעודת יושר ממדינת המוצא מסמך רשמי המאשר שאין לו עבר פלילי או הרשעות כלשהן
• מכתב הסבר חתום על ידי שני בני הזוג בנוגע לקשר ביניהם, חייהם המשותפים, אופן ומשך

היכרותם וכיוצ"ב.

• תצהיר של בני הזוג על אמיתות החומר שהוגש ועל חובת בני הזוג להודיע ללשכת הרשות על

כל שינוי בנסיבות.

• הוכחות לכנות קשר ולקיום מרכז חיים וניהול משק בית משותף מהשנה שקדמה לבקשה: תמונות משותפות, חוזה שכירות, חשבונות משותפים, מכתבים והמלצות לגבי היכרות בני הזוג מבני משפחה וחברים (יש לצרף צילום תעודת זהות של כל ממליץ ופרטי התקשרות) וכל מסמך אחר שיידרש, עפ"י שיקול דעת הלשכה, בהתאם לנסיבות המקרה.
• תשלום אגרה – השירות כרוך בתשלום אגרה כמפורט בלוח אגרות. יודגש כי לגבי מוזמן השוהה בחו"ל והמגיע ממדינות הפטורות מאשרת כניסה, תיגבה אגרה רק לאחר כניסתו לישראל ובעד הארכת תוקף/החלפת סוג רישיון בלבד.

בנוסף על המסמכים ועוד טרם קיום ראיונות עם בני הזוג ביחד ובנפרד, עורכים בדיקת רקע מקיפה על בן הזוג הישראלי ועל בן הזוג הזר. בדיקה הכוללת מגוון תחומים לרבות בדיקה להיעדר מניעה ביטחונית או פלילית. לאחר שעברו את הבדיקות המקיפות מוזמנים בני הזוג לסדרת ראיונות שמטרתה אשרור כל הנתונים, הסרת ספק מעל אמיתות היחסים וכנות הזוגיות והמשך התהליך.

לאחר שהזוג צלח את שלב הראיונות ממתין להם הליך ארוך ומדורג. בו הזר ישהה כ-3 שנים ברישיון ב/1 כללי ולאחריהן 4 שנים ברישיון לישיבה ארעי מסוג א/5. כך שמרגע הגשת הבקשה ועד להתאזרחות בן הזוג יחלפו, לכל הפחות 7 שנים.

הנוהל הזה לכל אורכו מלא סייגים המעמידים את הזר בבחינה מתמדת לאורך כל תקופת הבקשה וגם אחריה. זאת מאחר שככלל, זר שקיבל מעמד בישראל, בין אם מדובר על אזרחות ישראלית/תושבות קבע וכד' כאשר יש חשד לאי סדרים או קבלה במרמה, לא יהיה זכאי לקבלת תושבות קבע בסיומו של ההליך המדורג, אלא יוכל לקבל לכל היותר רישיון לישיבה ארעית מסוג א/5 בישראל.

כמו כן, במידה ונמצא כי מי מבני הזוג לא עמד בנהלים, העלים מידע חיוני או סיפק מידע שגוי או במידה והתקבלה המלצה מנומקת מרשות ציבורית לביטול הרישיון, רשאית רשות ההגירה והאוכלוסין לבטל את ההיתר שניתן מכח הנוהל.

חשוב לדעת כי במידה ובן הזוג הזר ביקש  לקבל מעמד בישראל ולהסדיר את אשרתו במסלול אחר, טרם פתיחת הנוהל הזה המבקש להכירו כבן זוג של אזרח ישראלי, יהיה חייב לבחור, במכתב מנומק, את המסלול, דהיינו הנוהל בו הוא מבקש להתנהל. מה גם שבמידה וסורבה הבקשה מסיבה כלשהי בתחילת ההליך או במהלכו, ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה של בני הזוג רק בחלוף שנה מיום בו ניתנה ההחלטה האחרונה בבקשה, (סירוב הלשכה/ דחיית ערר פנימי/החלטה שיפוטית המורה על דחייה או מחיקה של ההליך השיפוטי(.

זוגות רבים נכנסים לתהליך מבלי להכין עצמם ונתקלים באטימות פקידי משרד הפנים, בחוסר מענה ברור ומובן ובסחבת שעלולה לפגום בזמן התגובה ובשל כך גם בזמן הסדר המעמד. מדובר על התהליך ארוך ומסועף אשר לעיתים עולות בו סוגיות ונסיבות מורכבות שיש לפתור בצורה מקצועית ויצירתית.

פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מגדילה בצורה ניכרת את הצלחת הליך על הצד הטוב ביותר. עורכי הדין המשרד מכירים היטב את חוקי ההגירה, חוקי האזרחות ואת הניואנסים והפרצות והם מעניקים ליווי המקצועי ללא פשרות אל מול נבכי הבירוקרטיה והלחץ המאסיבי המופעל מצד הרשויות על בני הזוג.