דף הבית / בקעת אונו / מעיין של נתינה

מעיין של נתינה

אורה מבל ממושב בני עטרות איבדה לפני 23 שנה את בעלה בעת תאונת רכיבה על סוס. 15 שנים לאחר מכן היא חוותה שוב אובדן משפחתי כואב כאשר בתה לי-אור נפתרה מסיבוך של מחלה. בחודש האחרון היא הצליחה להקים בעזרתו של יוני חיננזון מיהוד מפל מים לזכרו של בעלה בארי ובתה

אורה ליד המפל שבנתה לזכרו של בעלה ובתה.
צילום: איתן אלחדז ברק

בתחילת הרחוב הראשי של מושב בני עטרות הציורי מצוי ביתה של אורה מבל, שם במבנה טמפלרי ותיק היא עורכת סדנאות יצירה ואומנות לילדים ולאחרונה אף הקימה חדר בריחה. בשטח הירוק של הבית מצויה גם חוות סוסים לרכיבה אך מאחורי האווירה הפסטורלית הנעימה,  מסתתר סיפור משפחתי כאוב, "המשפחה שלי חוותה שני משברים מאוד קשים" מספרת לא בלי קושי מבל כשאנחנו ניצבים ליד מעיין נובע שהקימה לאחרונה בחצר הבית.

"לפני 23 שנה בעלי נהרג בתאונה קשה מנפילה מסוס עליו רכב. תוך כמה שעות הרופאים הודיעו לנו שהוא נפטר על שולחן הניתוחים. הייתי אז יחסית צעירה עם ארבעה ילדים קטנים ושבר גדול. בבוקרו של אותו יום מר ונמהר אני זוכרת שזה היה סוף חודש פברואר והתאנה החלה לפרוח. בעלי, בארי אמר לי 'אורל'ה, תוך חודש הכל ילבלב לך פה בחצר. ובאותו היום חזרתי הבייתה בלעדיו". במשך ימי האבל נזכרת מבל  לא היה לה זמן לעבד את החוויה הכל כך קשה.

 

"המשכתי בחיי לטובת משפחתי"

במשך כל השנים מאז אורה נושאת בלבה את הכאב ושוקעת בעשיה, "הקמתי פה את מרכז 'אור וצבע'- מרכז שנותן לילדים בעלי צרכים מיוחדים הזדמנות לבוא במגע קרוב עם בעלי חיים שונים, להיות בקרבת האדמה שיודעת לרפא ותוך כדי ליצור אומנות ולשחרר מתחים. המקום מוכר על יד משרד הרווחה וכל כמה חודשים מגיעים ילדים חדשים שמקבלים שוב אהבה והם בתורם מחזירים". לפני שבע שנים שוב היכה הגורל במשפחתה של מבל, "בתי הצעירה לי-אור שהייתה אז בת 35 עם שני ילדים חשה לא בטוב והובהלה לבית החולים. שם כתוצאה מסיבוך של בעיה רפואית מצבה הדרדר ותוך עשרה ימים לבה נדם". מבל שבקושי יכלה לשאת את מותו של בעלה חשבה שהיא כבר לא תצא מזה, "שוב שבר נוראי וקשה מנשוא. לכתה בטרם עת של בתי הותיר בית הרוס ושתי בנות קטנטנות שנותרו לבדם. אני הרגשתי שהחיים שלי מחוקים. זה היה או לחיות או לחדול. והחיים ביקשו ממני לחיות למרות שלא יכולתי לעמוד על רגליי. המשכתי בחיי לטובת ילדיי ומשפחתי כשהמוטו שמלווה אותי הוא 'לא להישבר'".

ועכשיו אנחנו חוזרים לאותו מפל קטן שלכבודו התאספו כאן, "לפני חמש שנים" נזכרת מבל, "מישהו זרק חלוקי נחל קטנים לצד הדרך. כשראיתי אותם איזה ניצוץ של חיות התעורר בי פתאום. שמרתי את האבנים והבטחתי לעצמי שיום אחד אני אעשה משהו שבעלי כל כך רצה: הוא כתב לי פעם שיר שנפתח במילים" 'והוא מבארו ייתן אורה'. כאשר שמי ושמו חבויים במילות השיר. לפני כחודש הגיע כנראה הזמן לבנות את אותו 'מקור מים חיים' והחלטתי לבנות מפל נובע מים שירגיעו ולא במעט את הנשמה". מבל החליטה לרכוש חומרי בניין בחנות ביהוד שם פגשה את יוני חיננזון ששמע את סיפורה והחליט לתרום מזמנו וניסיונו לבניית המפל, "הוא התרגש מהסיפור שלי ומאוד הזדהה איתי מכיוון שגם הוא חווה שבר במשפחתו". מבל הסכימה לחשוף את סיפורה רק כדי להודות לבחור שעזר לה, "דווקא בתקופה מעוררת זו יש חשיבות שבעתיים לאנשים טובים באמצע הדרך" היא מסכמת.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

בקבוק מנופץ. צילום: pixabay

ראשל"צ: מדוע ניפצו בקבוק זכוכית על ראשו של לקוח?