זכות הציבור לדעת?

רונן דמארי

במסגרת הבדיקה, נשלחו, באופן אנונימי, בקשות חופש מידע ל-254 רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ, בבקשה לקבל מידע בסיסי אודות נתוני הטיפול בבקשות חופש מידע שעל כל רשות לפרסם באופן יזום אחת לשנה, כמחויב בחוק ובתקנות חופש המידע. הבדיקה העלתה, בין היתר, כי מחצית מהרשויות המקומיות שנבדקו, כלל לא השיבו לבקשת חופש המידע שהוגשה ורק 9% מהן העבירו מענה מלא.
ממצאים נוספים שעלו בדו"ח: כ-18% מהרשויות השיבו לבקשה בחריגת זמנים (למעלה מ-30 יום), ומבלי ליידע על כך את המבקש, 25% מהרשויות כלל לא מאפשרות הגשת בקשה למידע באופן מקוון, בעיריות ובמועצות האזוריות ניתן מענה לכ- 60% מהבקשות, אך במועצות המקומיות ניתן מענה רק לכ- 33% מהן. 81% מהרשויות הערביות לא השיבו לבקשה כלל. מקרב הרשויות היהודיות נתון זה עומד על 42%.
עם זאת מצוין בדוח: "על אף הנתונים החלקיים, ניתן לראות כי העניין הציבורי, לפחות לכאורה, בשימוש בחוק חופש המידע בשלטון המקומי, קטן באופן משמעותי מאשר מידת העניין בשימוש בחוק אל מול השלטון המרכזי, וזאת על אף חשיבותו השלטון המקומי לתושבי הרשויות".
ראשת היחידה ציינה במכתב נלווה: "ממצאי הבדיקה שערכה היחידה מעידים על פער משמעותי בין ההסדר הרצוי למצב הקיים. כאשר רמת הציות נמוכה כל כך בבקשה פשוטה, יש רק להניח מהי רמת המענה ואיכותו בבקשות מורכבות יותר.
הגיעה העת לבחון את הדרכים שיובילו להגברת השקיפות בשלטון המקומי. אנו תקווה כי משרד הפנים ייענה לבקשותינו החוזרות למצוא דרכים שיובילו להגברת יישומו של חוק חופש המידע בשלטון המקומי"
היחידה הממשלתית לחופש המידע, אשר הוקמה בהחלטת ממשלה, מוסמכת לפעול ליישום חוק חופש המידע מול משרדי הממשלה ויחידות הסמך.

מהעירייה נמסר: "הדו"ח מחדד ומאדיר את דירוגה של עיריית ראשון לציון במקום הראשון, מזה שנתיים ברציפות, במדד השקיפות אותה מפרסמת עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל". נזכיר כי במדד שבחן רשויות מרחבי המדינה, ראשון לציון קיבלה את הציון הכי גבוה- 98 נקודות מתוך 100. כמו כן נציין כי רק לפני מספר חודשים משרד המשפטים העניק לממונה על חופש המידע בעיריית ראשון לציון, ריקי דהן, את פרס השקיפות השלטונית הניתן לרשות ציבורית או לעובד רשות שהוביל שינוי משמעותי שגרם להפצת מידע, הנגשתו או לשינוי ושיפור בתהליך מסירת המידע מכח חוק חופש המידע".